למה צריך לבקש סליחה מחברים לפני יום כיפור?

המשנה

המשנה (יומא ח, ט) אומרת: ״עבירות שבין אדם למקום – יום הכפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו – אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו״. רבי אלעזר בן עזריה למד זאת מהפסוק ״מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו״ – רק מה שלפני ה׳.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח תרו, א) פוסק: ״עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שיפייסנו, ואפילו לא הקניטו אלא בדברים – צריך לפייסו. ואם אינו מתפייס בראשונה – יחזור וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלשה אנשים״. והרמ״א מוסיף: ״ונהגו לבקש מחילה בערב יום כיפור״.

הנמחל

גם מי שמבקשים ממנו סליחה יש לו חובה: ״והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול״, כמו שכתב הרמ״א שם. אם ביקשו ממנו שלוש פעמים – אינו צריך עוד. מי שמחל – זוכה שגם עונותיו יימחלו, כי ״כל המעביר על מידותיו – מעבירין לו על כל פשעיו״.

ממון

כשהפגיעה הייתה בממון – גזל, נזק או חוב – הסליחה אינה מספיקה, וצריך גם להחזיר או לשלם. הרמב״ם (הלכות תשובה ב, ט) כותב שאף על פי שהחזיר את הממון – ״צריך לפייסו ולשאול ממנו שימחול לו״.

איך עושים

עדיף לבקש באופן אישי ומפורט, ולא בהודעה כללית לכל אנשי הקשר. מי שיודע שפגע באדם מסוים – יפנה אליו ישירות. מי שחושש שהזכרת הפגיעה תצער את חברו – לא יפרט, אלא יבקש באופן כללי. אם מי שנפגע נפטר – מביאים עשרה אנשים לקברו ומבקשים מחילה (תרו, ב).

ראו שלום ומחילה – בין אדם לחברו.