מה זה כל נדרי ולמה אומרים אותו?

מקור הנוסח

הגמרא (נדרים כג ע״ב) אומרת: ״הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה – יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל״. על בסיס זה נתקן נוסח ״כל נדרי״, ובקהילות רבות נאמר ״מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה״ – כלומר, ביטול מראש של נדרים עתידיים. בקהילות אחרות נאמר ״מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה״.

הסדר

השולחן ערוך (או״ח תריט, א) כותב שהחזן אומר תחילה ״על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים״, ואחר כך ״כל נדרי״, ואחריו ״שהחיינו״ בלי כוס. הרמ״א מוסיף: ״נוהגים לומר כל נדרי בעודו יום, וממשיך בניגונים עד הלילה, ואומרים אותו שלשה פעמים, וכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה״.

למה בעודו יום

התרת נדרים אינה נעשית בשבת וביום טוב אלא לצורך היום, ולכן משתדלים לומר ״כל נדרי״ לפני השקיעה. הניגון הארוך, שמגיע עד הלילה, נותן ליום פתיחה של יראה ותשובה.

מה הוא לא עושה

״כל נדרי״ אינו מתיר שבועות או התחייבויות כלפי אנשים אחרים, ואינו פוטר מנדר שאדם זוכר בשעה שנודר. הוא נועד למי שנודר מתוך שגרה או כעס בלי לשים לב. נדרים קיימים צריכים התרת נדרים לפני בית דין של שלושה, כמו שנוהגים בערב ראש השנה.

הטלית

נוהגים להתעטף בטלית לפני ״כל נדרי״, בעוד יום, כדי שיוכלו לברך עליה. מי שמגיע אחרי השקיעה – יתעטף בלי ברכה.

ראו גם ערב יום כיפור ומתי מתחיל הצום.