מתי מברכים שהחיינו על פרי חדש?

המקור

השולחן ערוך (או״ח רכה, ג) כותב: ״הרואה פרי חדש המתחדש משנה לשנה – מברך שהחיינו, אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן, ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה״. הברכה היא הודאה על שזכינו להגיע לעונה חדשה.

על אילו פירות

מברכים על פרי שיש לו עונה, ושאינו מצוי בשווקים כל השנה. בימינו, עם הקירור והייבוא, פירות רבים מצויים כמעט תמיד, כמו תפוחים ובננות – ועליהם אין מברכים. פירות עונתיים מובהקים, כמו דובדבנים, אפרסמונים, תאנים טריות או רימונים, הם המקרים הטיפוסיים. גם על ירק עונתי חדש יש שמברכים, ויש שנהגו שלא.

הסדר: ברכת הפרי קודם או שהחיינו קודם

נחלקו הפוסקים בסדר: יש שכתבו לברך קודם ״שהחיינו״ ואחר כך את ברכת הפרי, ויש שכתבו להפך. המשנה ברורה (רכה) מכריע לברך קודם את ברכת הפרי ואחר כך ״שהחיינו״, ואז לאכול. ואילו לפי מנהג רבים מן הספרדים מברכים ״שהחיינו״ קודם.

עוד פרטים

הרמ״א שם כותב שאין לברך עד שנגמר גידול הפרי, ושמי שלא בירך בראייה הראשונה יכול לברך בשנייה. על פרי שהורכב מכמה מינים, ועל פרי שאינו מבשיל בעונה הרגילה – יש פרטים. בראש השנה, בליל החג השני, נוהגים להניח פרי חדש כדי לברך עליו ״שהחיינו״ גם בקידוש.

הקיצור (נט) מביא את דיני ״שהחיינו״ ו״הטוב והמטיב״.