ראש חודש – מה מוסיפים בתפילה ומה המנהגים

יעלה ויבוא

״יעלה ויבוא״ נאמר בעמידה של שחרית, מנחה וערבית, בברכת ״רצה״, ובברכת המזון לפני ״ובנה ירושלים״. זו התוספת המרכזית של היום, שבה מזכירים את ״ראש החודש הזה״.

מה עושים מי ששכח – מתי חוזרים ומתי לא, ובערבית שונה הדין משחרית ומנחה – מוסבר במפורט במאמר שכחתי יעלה ויבוא במדריך התפילה.

הלל, קריאת התורה ומוסף

• הלל – אחרי חזרת הש״ץ של שחרית אומרים ״חצי הלל״, כלומר הלל בדילוג של שני קטעים. בקהילות אשכנז מברכים עליו, ובקהילות הספרדים נוהגים שלא לברך על הלל בדילוג. הסבר מלא במאמר הלל – מתי שלם ומתי בדילוג.
• קריאת התורה – מוציאים ספר תורה וקוראים לארבעה עולים בפרשת פנחס (במדבר כח, א–טו), על קרבנות התמיד וראש החודש. ראו גם קריאת התורה – סדר העליות.
• מוסף – תפילה נוספת, כנגד קרבן המוסף שהקריבו במקדש בראש חודש. ברכתה האמצעית נפתחת ב״ראשי חדשים לעמך נתת״.
• ״ברכי נפשי״ – בקהילות רבות אומרים את מזמור קד בתהילים, בשחרית; יש שאומרים אותו בסוף התפילה ויש אחרי הלל. ראו את מזמור קד.
• תחנון – אין אומרים, וגם ״למנצח… יענך״ יש קהילות שאינן אומרות.

ראש חודש של יומיים

החודש העברי ארוך 29 או 30 ימים. כשבחודש הקודם 30 ימים, היום השלושים שלו הוא היום הראשון של ראש חודש, ולמחרת – א׳ בחודש החדש – הוא היום השני. בשני הימים נוהגים בכל דיני ראש חודש. לוח המולדות ואורך כל חודש מופיעים בלוח המולד.

נשים ומלאכה

מסורת קדומה מספרת שראש חודש ניתן לנשים כיום טוב, בזכות שלא השתתפו בחטא העגל. מכאן מנהג שנשים ממעטות בו במלאכה (שולחן ערוך, אורח חיים סימן תיז). היקף המנהג שונה מקהילה לקהילה: יש שנמנעות רק מכביסה ותפירה, ויש שממעטות במלאכות כבדות נוספות. בישול ואפייה לצורך היום מותרים. אין זה איסור, אלא מנהג – ונוהגים לפי מנהג הבית.

סעודה ושמחה

מצווה להרבות מעט בסעודת ראש חודש, ויש המקפידים על מאכל מיוחד או על לבוש חגיגי. אין מתענים בראש חודש. כשראש חודש חל בשבת, מוסיפים בשבת את דיני ראש החודש: מוציאים שני ספרי תורה, קוראים מפטיר של ראש חודש, ומפטירים ״השמים כסאי״ (ישעיהו סו). כשראש חודש חל ביום ראשון, מפטירים בשבת שלפניו ״מחר חודש״.

ראש חודש בבוקר, לפי הסדר

1. בעמידה – ״יעלה ויבוא״ בברכת ״רצה״.
2. אחרי חזרת הש״ץ – הלל בדילוג.
3. קריאת התורה – ארבעה עולים.
4. מוסף של ראש חודש.
5. בסעודה – ״יעלה ויבוא״ בברכת המזון.

טעויות נפוצות

• לשכוח יעלה ויבוא ביום השני של ראש חודש של יומיים.
• לברך על הלל בדילוג במקום שהמנהג שלא לברך, או להפך.
• לחשוב שבראש חודש אסור לעבוד – אין בו איסור מלאכה.
• להתענות בראש חודש, למשל תענית יארצייט – בראש חודש אין מתענים.