אילו נעליים מותר לנעול בתשעה באב?

ההלכה

השולחן ערוך (או״ח תקנד, טז) פוסק: ״נעילת הסנדל – דווקא של עור, אבל של בגד או של עץ או של שעם וגמי – מותר, ושל עץ מחופה עור – אסור״. האיסור הוא אחד מחמשת העינויים של תשעה באב, כמו ביום כיפור.

בימינו

נעליים שהסוליה או החלק העליון שלהן מעור – אסורות. נעלי ספורט – רובן מבד ומחומרים סינתטיים, ומותרות אם אין בהן חלקי עור משמעותיים; יש לבדוק את התווית. קרוקס, סנדלי גומי, נעלי בית מבד – מותרים. יש פוסקים שהעירו שנעל נוחה מאוד אינה מבטאת את העינוי, וטוב להימנע ממנה, אבל לפי עיקר הדין היא מותרת.

בדרך ובמקום גויים

בסעיף יז שם: ״אבל ומנודה שמהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל, וכשיגיעו לעיר יחלצו, וכן בט׳ באב״. מי שהולך ברחוב שאינו של יהודים, ועלול להיות ללעג, רשאי לנעול נעליים רגילות שם, כדברי הרמ״א.

חולים ומי שזקוק

מי שיש לו בעיה ברגליים ונעל שאינה מעור מזיקה לו – רשאי לנעול נעל עור. יולדת וחולה – כפי הצורך.

ראו גם נעליים ביום כיפור, רחצה בתשעה באב וישיבה על כיסא בתשעה באב.

הטעם

נעילת הסנדל נחשבת תענוג, ולכן אבל ומי שמתאבל על החורבן חולצים את נעליהם. גם במשנה נאמר על יום הכיפורים שהוא אסור בנעילת הסנדל, ותשעה באב דומה לו בחמשת העינויים, אבל איסוריו מדרבנן.