מה מותר ומה אסור בשלושת השבועות (בין המצרים)?

שלוש מדרגות

המשנה (תענית ד, ו) מונה את הצרות שאירעו בשבעה עשר בתמוז ובתשעה באב, ומוסיפה: ״משנכנס אב ממעטין בשמחה״. מכאן נקבעו שלוש מדרגות של אבלות על החורבן: מי״ז בתמוז, מראש חודש אב, ובשבוע שחל בו תשעה באב (שו״ע או״ח תקנא; קיצור קכב).

מי״ז בתמוז

אין עורכים נישואין – כך כתב הרמ״א (תקנא, ב) שנוהגים להחמיר, וכך נוהגים כיום גם הספרדים. המשנה ברורה שם כותב שאסור לעשות ריקודים ומחולות מי״ז בתמוז, ומכאן נהגו להימנע מכלי נגינה. טוב להיזהר מלברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש (תקנא, יז). בתספורת יש הבדל בין העדות – ראו להלן.

מראש חודש אב

״ממעטין בשמחה״: ממעטים במשא ומתן של שמחה ובבנייה של שמחה, ונוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, לא לכבס וללבוש בגדים מכובסים, ולא לרחוץ להנאה. בכל אחד מאלה יש פרטים והבדלים בין המנהגים, ובשבת מותר הכול כרגיל.

השבוע שחל בו תשעה באב

לפי השולחן ערוך (תקנא, ג) עיקר האיסור של תספורת וכביסה הוא בשבוע זה, ולכן לספרדים הוא שלב ההחמרה העיקרי.

הכוונה

האיסורים אינם מטרה בפני עצמה. הגמרא (תענית ל ע״ב) אומרת: ״כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה״. הימים האלה הם זמן להרבות באהבת חינם ובלימוד, ולהתחזק בתשובה.

נוהגים גם ללמוד בימים אלה את הלכות בית הבחירה ואת עניני החורבן, ולהוסיף בתפילה על בניין ירושלים. בכל שאלה של שמחה משפחתית שחלה בימים האלה – כמו בר מצווה או חנוכת בית – כדאי לשאול רב מראש.