האם מותר להתקלח בתשעה באב?

איסור רחיצה

השולחן ערוך (או״ח תקנד, א) מונה את הרחיצה בין חמשת האיסורים של תשעה באב, יחד עם אכילה ושתייה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. ובסעיף ז (תקנד, ז): ״רחיצה אסורה בט׳ באב, בין בחמין בין בצונן; אפילו להושיט אצבעו במים – אסור״. האיסור חל מן השקיעה ועד צאת הכוכבים של מחרת.

מה מותר

האיסור הוא רק ברחיצה של תענוג. לכן מותר לרחוץ מקום מלוכלך בבוץ או בזיעה מרובה כדי להעביר את הלכלוך (תקנד, ט), והמשנה ברורה מוסיף שאישה המבשלת ורוחצת אוכל – אינה חוששת אם ידיה נרחצות. בבוקר ואחרי שירותים נוטלים ידיים עד סוף קשרי האצבעות בלבד (תקנד, י). חולה או מי שצריך רחצה לרפואה – מותר.

בקיץ החם

אין היתר להתקלח בגלל החום. מי שמזיע מאוד יכול לנגב את הזיעה, ולרחוץ את המקום המלוכלך בלבד. כלה בתוך שלושים יום לחתונתה – מותרת לרחוץ פניה.

אחרי הצום

במוצאי תשעה באב מותר להתקלח. מי שנוהג שלא לכבס ולא להסתפר עד חצות היום שלמחרת – רחיצה מותרת לו כבר בלילה, ויש שנוהגים להחמיר ברחיצה בחמים עד למחרת בחצות.

טבילה ומקווה

גם טבילה במקווה לשם מנהג – כמו טבילת גברים לפני תפילה – אסורה בתשעה באב. טבילת מצווה של אישה שליל טבילתה חל בתשעה באב – נדחית למוצאי הצום, ובכל שאלה כזו פונים לרב.