האם אומרים שלום בתשעה באב?

ההלכה

השולחן ערוך (או״ח תקנד, כ) פוסק: ״אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב, והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום – משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש״. זהו דין אבלות: כמו שאבל אינו שואל בשלום אחרים, כך כל ישראל בתשעה באב, שהוא יום אבל על החורבן.

בפועל

אין אומרים ״שלום״, ״בוקר טוב״, ״חג שמח״ וכדומה, ואין לוחצים ידיים. מותר לומר דברים הנצרכים, כמו לשאול על בריאות חולה או לתאם עניין. בעבודה או במקום שאנשים אינם יודעים את ההלכה – עונים בנימוס ובשקט, ולא מתעלמים, כי פגיעה באדם אינה ״אבלות״.

הסחת דעת

בסעיף כא שם: ״יש מי שאומר שלא ילך ויטייל בשוק, כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות ראש״. רוח היום היא כובד ראש: ממעטים בשיחות חולין, בטיולים ובבילויים. לכן גם נוהגים שלא לשלוח מתנות ביום זה.

אחרי הצום

במוצאי תשעה באב חוזרים לשאול בשלום כרגיל. ראו מוצאי תשעה באב.

ראו גם עבודה בתשעה באב ומה מותר ללמוד בתשעה באב.

הטעם העמוק

שאילת שלום היא ביטוי של שמחה וקרבה. ביום שבו נחרב בית המקדש, שהיה מקור השלום, האבלות מתבטאת גם בהימנעות מברכת שלום. ובמוצאי הצום, כשחוזרים לשאול בשלום, נוהגים לחזק זה את זה בתקווה לבניין המקדש, כדברי הנביא שימים אלה עתידים להפוך ״לששון ולשמחה ולמועדים טובים״.