האם מותר לשמוע מוזיקה בבין המצרים?

המקור

השולחן ערוך אינו מזכיר מוזיקה במפורש, אבל המשנה ברורה (או״ח תקנא, על סעיף ב) כותב: ״ואסור לעשות ריקודין ומחולות מי״ז בתמוז ואילך״. פוסקי הדורות האחרונים הבינו שכלי נגינה, שהם עיקר השמחה של ריקודים, בכלל זה.

מה המנהג

המנהג המקובל, אצל ספרדים ואשכנזים כאחד, הוא להימנע משמיעת מוזיקה בכלי נגינה בשלושת השבועות: לא בהופעה, לא ברדיו ולא בהקלטה. מראש חודש אב – ההקפדה גדולה יותר.

מקרים מיוחדים

פוסקים רבים הקלו כשיש צורך אמיתי: מורה למוזיקה או נגן שזו פרנסתו (לפחות עד ראש חודש אב), שמיעה כדי להרגיע תינוק, או חולה ומדוכדך שהמוזיקה מסייעת לו. מוזיקה שמושמעת ברקע במקום ציבורי, כמו בחנות, ואינו מתכוון לשמוע – אינו צריך לצאת.

סעודת מצווה

בסעודת ברית מילה, פדיון הבן או בר מצווה בתאריכו – יש מקילים לשיר ולנגן במידה. בתשעת הימים רוב הפוסקים החמירו גם בזה. יש לשאול רב.

שירה בלי כלים

שירים ווקאליים (א-קפלה) – יש שהתירו, כי אינם בכלל ״כלי שיר״, ויש שהחמירו כשהשירה בנויה לשמחה וריקוד. שירה של קינות, תפילה ושירי געגועים לירושלים – אין בה איסור.

הטעם

האבלות על החורבן אינה עצבות לשמה. כשאדם מוותר בימים אלה על המוזיקה שהוא אוהב, הוא מרגיש שחסר משהו – וזו הכוונה: לזכור שהעולם עדיין אינו שלם, ולהתפלל לבניין ירושלים. וראו גם מוזיקה בספירת העומר.