דלג לתוכן הראשי
כוונות

פסח

סדר ליל הסדר שלב אחר שלב – קדש, ורחץ, כרפס ועד נרצה

ליל הסדר בנוי מחמישה עשר שלבים, שסימניהם "קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך, צפון ברך, הלל נרצה". במהלכו שותים ארבע כוסות יין בהסבה, מספרים את סיפור יציאת מצרים, אוכלים מצה, מרור וכריך ("כורך"), סועדים, אוכלים את האפיקומן, מברכים ברכת המזון ואומרים הלל. מתחילים אחרי צאת הכוכבים.

לפני שמתחילים

הסדר מתחיל אחרי צאת הכוכבים, ולא לפני כן, כי מצוות הלילה צריכות להיעשות בלילה. השולחן ערוך מראש: קערת הסדר, כוס לכל משתתף, יין או מיץ ענבים, מצות, מי מלח ונרות. כל אחד מסב על כרית בצד שמאל. הלכות הסדר מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תעב–תפא.

חמישה עשר השלבים

  1. קדש. מוזגים את הכוס הראשונה ועושים קידוש של החג, עם ברכת שהחיינו. שותים בהסבה, לפחות רוב רביעית.
  2. ורחץ. נוטלים ידיים כמו לפני אכילת לחם, אבל בלי ברכה, משום שאוכלים מיד דבר טבול במים.
  3. כרפס. לוקחים מעט מהכרפס, פחות מכזית, טובלים במי מלח ומברכים "בורא פרי האדמה". מכוונים שהברכה תחול גם על המרור שייאכל אחר כך.
  4. יחץ. בוצעים את המצה האמצעית לשניים. את החלק הגדול מצניעים לאפיקומן, ואת הקטן מחזירים בין שתי המצות השלמות. ילדים רבים "גונבים" את האפיקומן, מנהג שנועד לשמור אותם ערים.
  5. מגיד. לב ההגדה: מוזגים כוס שנייה, הילדים שואלים "מה נשתנה", ומספרים את סיפור יציאת מצרים – "עבדים היינו", ארבעת הבנים, עשר המכות, "דיינו", ודברי רבן גמליאל על פסח, מצה ומרור. מסיימים בתחילת ההלל ובברכת "גאל ישראל", ושותים את הכוס השנייה בהסבה.
  6. רחצה. נוטלים ידיים שוב, הפעם בברכת "על נטילת ידיים".
  7. מוציא. מחזיקים את המצות ומברכים "המוציא לחם מן הארץ".
  8. מצה. מברכים "על אכילת מצה" ואוכלים כזית מצה בהסבה, תוך זמן קצר. זו מצווה מן התורה, ולכן מקפידים על השיעור – כמה זה בפועל.
  9. מרור. טובלים כזית מרור בחרוסת, מנערים, מברכים "על אכילת מרור" ואוכלים בלי הסבה – כי המרור הוא זכר לעבדות.
  10. כורך. כורכים מצה וחזרת יחד, טובלים בחרוסת לפי המנהג, אומרים "זכר למקדש כהלל" ואוכלים בהסבה.
  11. שולחן עורך. סעודת החג. רבים פותחים בביצה מן הקערה. נוהגים שלא לאכול בשר צלי בלילה הזה.
  12. צפון. אוכלים את האפיקומן – כזית מצה בהסבה, זכר לקרבן הפסח שנאכל על השובע. נוהגים לאכול אותו לפני חצות הלילה, ואחריו לא אוכלים דבר, כדי שטעם המצה יישאר בפה.
  13. ברך. מוזגים כוס שלישית, מברכים ברכת המזון ושותים בהסבה. אחר כך מוזגים את "כוס של אליהו" ופותחים את הדלת באמירת "שפוך חמתך".
  14. הלל. מוזגים כוס רביעית, משלימים את ההלל ושירי השבח, ושותים בהסבה. אחריה מברכים ברכה אחרונה על היין.
  15. נרצה. מסיימים ב"חסל סידור פסח" ו"לשנה הבאה בירושלים", ושרים את השירים הנוספים – "אחד מי יודע", "חד גדיא" ועוד.

הברכות על הכוסות

מנהג הספרדים לברך "בורא פרי הגפן" רק על הכוס הראשונה והשלישית, ומנהג אשכנז לברך על כל אחת מארבע הכוסות. כל כוס צריכה להכיל רביעית לפחות, ושותים ממנה לפחות רוב רביעית. מי שיין קשה לו יכול לשתות מיץ ענבים.

הסבה – מתי ואיך

מסבים על צד שמאל בשתיית ארבע הכוסות, באכילת המצה, בכורך ובאפיקומן. במרור לא מסבים. אישה – יש מנהגים שונים אם היא מסבה. מי ששכח להסב במצה – לפעמים צריך לאכול שוב, ושואלים רב.

טעויות נפוצות

  • להתחיל את הסדר לפני צאת הכוכבים.
  • לאכול את הכרפס בשיעור גדול – אוכלים פחות מכזית, כדי לא להתחייב בברכה אחרונה.
  • להסב באכילת המרור, או לשכוח להסב במצה ובכוסות.
  • לאכול אחרי האפיקומן.
  • להאריך כל כך בסעודה שהאפיקומן נאכל אחרי חצות.

שאלות נפוצות

חייבים לקרוא את כל ההגדה?

המצווה היא לספר את סיפור יציאת מצרים, ובפרט לומר את דברי רבן גמליאל על פסח, מצה ומרור. נוהגים לקרוא את כל ההגדה, וכדאי להסביר אותה לילדים בשפה שהם מבינים.

מה עושים אם אין יין?

אפשר לשתות מיץ ענבים, וזו הדרך המקובלת לילדים ולמי שיין קשה לו. במקרים מיוחדים שואלים רב על משקה אחר.

עד מתי צריך לאכול את האפיקומן?

נוהגים לאכול אותו לפני חצות הלילה. מי שאיחר – שואל רב איך לנהוג. את שעת החצות לעירכם אפשר לראות בעמוד זמני היום.

למה נוטלים ידיים פעמיים?

בפעם הראשונה (ורחץ) נוטלים בלי ברכה לפני טבילת הכרפס, ובפעם השנייה (רחצה) נוטלים בברכה לפני אכילת המצה.

להמשך

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.