מה זה ״על הניסים״ ומתי אומרים אותו בחנוכה?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תרפב, א) כותב: ״כל שמונת ימי חנוכה אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ, ובתפלה בברכת מודים, ואם לא אמר – אין מחזירין אותו. ומיהו אם נזכר באותה ברכה, כל זמן שלא הזכיר את השם – אפילו נזכר בין ׳אתה׳ להשם – חוזר״.

מה התוכן

הנוסח מתחיל ״על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות...״, וממשיך ״בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך״. הוא מתאר את הניצחון הצבאי – ״מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים״ – ואת טהרת המקדש והדלקת הנרות. יש הבדלים קטנים בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד.

שכח

מי ששכח ולא נזכר עד שאמר ״ברוך אתה ה׳״ – ממשיך ואינו חוזר, כי ״על הניסים״ אינו חובה כמו יעלה ויבוא. הרמ״א שם מוסיף: בברכת המזון, מי ששכח – כשמגיע ל״הרחמן״ יאמר ״הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו...״. בתפילה – יש שכתבו לאמרו לפני ״יהיו לרצון״ שבסוף התפילה.

בשבת וראש חודש

בשבת חנוכה ובראש חודש טבת אומרים גם ״על הניסים״ וגם את התוספת של השבת או ראש החודש. גם בתפילת מוסף אומרים ״על הניסים״.

ראו מה זה זאת חנוכה ועל הניסים בפורים.