שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תרצ״ג

סדר תפלת פורים

4 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   אחר קריאת המגילה בערבי' אומר ואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש: הגה ואומר ויתן לך וקורים המגילה ואח"כ מבדילים (מנהגים) :

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (א) אחר קריאת המגילה וכו' – עיין במ"א שמצדד דאחר שמו"ע אומר ק"ש עם תתקבל וכ"כ בא"ר ואחר אמירת ואתה קדוש שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר ק"ש בלא תתקבל וא"ר כתב דיוכל ג"כ לומר תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה דבסדר קדושה ובשחרית יאמר חצי קדיש אחר ש"ע ולאחר סדר קדושה ק"ש עם תתקבל:

   (ב) ואומר ויתן לך – במו"ש אחר הבדלה וההבדלה הוא אחר סדר קדושה כמו בשאר ימות השנה ומה שכתב וקורים המגילה הוא ענין בפני עצמו:

   (ג) ואח"כ מבדילין – דכל מה שיש לאחר את ההבדלה ביציאת היום מאחרינן לה:

2. סעיף ב׳

   אומר על הנסים בלילה וביום: הגה ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (טור) ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד אבל לא בט"ו (ב"י בשם א"ח ומנהגים) ובליל י"ד אע"פ שלא קראו המגילה עדיין אומר על הנסים בתפלת ערבית: (הגהות מיימוני פ"ב) :

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (ד) בלילה – אפילו אם הקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים:

   (ה) אין מחזירין אותו – עיין לעיל בסימן תרפ"ב ס"א וה"ה בענינינו. ולענין על הנסים בבהמ"ז עיין לקמן בסימן תרצ"ה ס"ג:

   (ו) אבל לא בט"ו – כיון שאין שייך זה לאותו היום הו"ל שלא מעין המאורע והוי הפסק בתפלה מיהו אם אמרו אין מחזירין אותו דמ"מ יש קצת שייכות בימים אלו. כרכים הספיקות אם הם מוקפות חומה אומרים על הנסים בתפלה בשני ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים. שחרית משכימין לביה"מ. אין לחלוץ התפילין אף שהתפללו כבר עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין [מנהגים]:

3. סעיף ג׳

   אין קורין בו הלל ואין נופלים על פניהם: הגה ואין אומרים למנצח ואל ארך אפים (מנהגים וב"י בשם תוס') :

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ז) הלל – דבשלמא ביציאת מצרים אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן:

   (ח) ואין נופלין וכו' – וא"א למנצח וכו' בשני ימי פורים משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן:

4. סעיף ד׳

   מוציאין ס"ת וקורין בפ' ויבא עמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים וכופלין פסוק אחרון כדי להשלים עשרה פסוקים ואין המנהג לכפול פסוק האחרון של הפרשה וקורין המגילה ואחר כך סדר קדושה: הגה כשיש מילה בפורים מלין התינוק קודם קריאת המגילה (מהרי"ל ומנהגים) :

   משנה ברורה (4 סעיפים קטנים)

   (ט) עמלק – עד מדור דור ואומרים ח"ק:

   (י) ואין המנהג לכפול – ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:

   (יא) וקורין המגילה – ומברכין אחריה ברכת הרב את ריבנו כדלעיל בסימן תרצ"ב וצריכין כולן לשמוע הברכה ויש מהמונים שאומרים אז קדיש אחר סיום המגילה ואינו נכון:

   (יב) מלין התינוק קודם וכו' – ואסמכתא לזה דכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וששון מרמז על מילה. והפר"ח כתב דיקדים קריאת המגילה וכ"מ בביאור הגר"א דמתמה על הרמ"א בזה:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה