דלג לתוכן הראשי
כוונות

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ב

דיני ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה ושהכל

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן נ״ב · 18 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    עַל פֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּאִילָן, מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. וְעַל פֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בַּאֲדָמָה, וְהֵם כָּל מִינֵי לִפְתָּן וִירָקוֹת וְקִטְנִיּוֹת וְטָאטָארְקֶע (תִּירָס) וַעֲשָׂבִים, מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְלֹא נִקְרָא אִילָן, אֶלָּא זֶה שֶׁהָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ נִשְׁאָרִים גַּם בַּחֹרֶף וּמוֹצִיא אַחַר כָּךְ עָלִים מִן הָעֲנָפִים, וַאֲפִלּוּ הֵם דַּקִּין כְּגִבְעוֹלֵי פִּשְׁתָּן. אֲבָל אִם הָעֲנָפִים כָּלִים לְגַמְרֵי בַּחֹרֶף וְאֵינוֹ נִשְׁאָר רַק הַשׂרֶשׁ, לֹא נִקְרָא אִילָן, וּמְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה (ר"ב ר"ג)

  2. סעיף ב׳

    עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ בָּשָׂר, דָּגִים, חָלָב, גְּבִינָה, וְכֵן עַל כָּל מִינֵי מַשְׁקִים, חוּץ מִן הַיַּיִן וְשֶׁמֶן זַיִת, מְבָרְכִין שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ. וְתֵבַת נִהְיָה, יֵשׁ לוֹמַר היוּ"ד בְּקָמַץ.

  3. סעיף ג׳

    כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת (שְׁווָאמֶען) אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדֵלִין מִלַּחְלוּחִית הָאָרֶץ, יְנִיקָתָן אֵינָהּ מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מִן הָאֲוִיר, וְלָכֵן אֵינָן נִקְרָאִין פְּרִי הָאֲדָמָה, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶן שֶׁהַכֹּל (ר"ד).

  4. סעיף ד׳

    אֵין מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ אוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב לְאָכְלוֹ חַי וְגַם הַדֶּרֶךְ הוּא לְאָכְלוֹ חַי. אֲבָל אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לְאָכְלוֹ חַי אֶלָּא מְבֻשָּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹב לְמַאֲכָל גַּם כְּשֶׁהוּא חַי, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ חָשׁוּב כָּל כָּךְ, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּרְכָתוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאוֹכְלוֹ מְבֻשָּׁל. אֲבָל אִם אוֹכְלוֹ חַי, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. וְכָבוּשׁ הֲרֵי הוּא כִּמְבֻשָּׁל. וְלָכֵן עַל כְּרוּב (קְרוֹיט) כָּבוּשׁ מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְכֵן מָלִיחַ הוּא כִּמְבֻשָּׁל לְעִנְיָן זֶה.

  5. סעיף ה׳

    עַל הַצְּנוֹן מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְכֵן עַל שׁוּמִים וּבְצָלִים כְּשֶׁהֵן רַכִּין וְדַרְכָּן לְאָכְלָן חַיִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעַל פִּי הָרֹב אֵין אוֹכְלִין אוֹתָן רַק עִם פַּת, מִכָּל מָקוֹם גַּם אִם אוֹכְלָן בְּלֹא פַּת, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. אֲבָל אִם הִזְקִינוּ, שֶׁהֵם חֲרִיפִים מְאֹד, וְאֵין דַּרְכָּן לְאָכְלָן חַיִּין, מִי שֶׁאָכְלָן חַיִּין, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל.

  6. סעיף ו׳

    דְּבָרִים שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר כְּשֶׁהֵם חַיִּין מִכְּשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִין, שֶׁהַבִּשּׁוּל מְגָרֵעַ אוֹתָן, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵן מְבֻשָּׁלִין אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְּׁלָן עִם בָּשָׂר וְעַל יְדֵי הַבָּשָׂר נִשְׁתַּבְּחוּ, מִכָּל מָקוֹם אָז הַבָּשָׂר הוּא הָעִקָּר, וְאֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. אֲבָל אִם בִּשְּׁלָן בְּאֹפֶן שֶׁהֵן הָעִקָּר וּמִכָּל מָקוֹם נִשְׁתַּבְּחוּ, כְּגוֹן שֶׁטִּגְנָן בְּשֻׁמָּן אוֹ בִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן הַבְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן, דְּמַה לִי אִם נִתְבַּשְּׁלוּ בְּמַיִם אוֹ בְּשֻׁמָּן וּדְבַשׁ (ר"ה).

  7. סעיף ז׳

    מִינֵי פֵּרוֹת הַגְּרוּעִים, הַגְּדֵלִים עַל אֲטָדִים וְקוֹצִים אוֹ בִּשְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲלֵיהֶן וְלֹא נַטְעוּ לְהוּ אֱנָשֵׁי, כְּמוֹ תַּפּוּחֵי יַעַר וְכַדּוֹמֶה, שֶׁכְּשֶׁהֵם חַיִּין אֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְּׁלָן אוֹ טִגְּנָן בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר וְהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא שֶׁהַכֹּל. אֲבָל לוּזִין (האַזעלנוס) אַף עַל פִּי שֶׁגְּדֵלִים בַּיַּעַר, חֲשׁוּבִים הֵם, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ (ר"ג).

  8. סעיף ח׳

    עֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים מֵאֲלֵיהֶם בְּלִי זְרִיעָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְאוּיִין לֶאֱכֹל חַיִּין, וַאֲפִלּוּ בִּשְּׁלָן וְהוּא מַאֲכָל חָשׁוּב, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתוֹ, אֵינוֹ חָשׁוּב פְּרִי וּמְבָרְכִין עָלָיו שֶׁהַכֹּל. אֲבָל חַסָּה [סֶעלַאט] וְכַדּוֹמֶה שֶׁנִּזְרַע, מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה. וְגַם בַּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים מֵאֲלֵיהֶן, אִם יֵשׁ בָּהֶם פֵּרוֹת חֲשׁוּבִים, כְּגוֹן יָאגְדֶּעס וּמָאלִינֶעס מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

  9. סעיף ט׳

    דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עִקַּר הַפְּרִי, אֵינוֹ חָשׁוּב כְּמוֹ הַפְּרִי עַצְמוֹ, אֶלָּא יוֹרֵד מַדְרֵגָה אַחַת, שֶׁאִם הוּא פְּרִי עֵץ, מְבָרְכִין עַל הַטָּפֵל בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְאִם הוּא פְּרִי הָאֲדָמָה, מְבָרְכִין עַל הַטָּפֵל שֶׁהַכֹּל. וְלָכֵן אִילַן צְלָף (קאפערנבוים) שֶׁהֶעָלִין שֶׁלּוֹ רְאוּיִין לַאֲכִילָה, וְיֵשׁ בֶּעָלִים כְּמִין תְּמָרִים בּוֹלְטִים, כְּמוֹ בֶּעָלִים שֶׁל עֲרָבָה, וְאֶבְיוֹנוֹת הֵן עִקַּר הַפְּרִי, וְקַפְרִיסִין הֵן הַקְּלִפָּה שֶׁסְּבִיב הַפְּרִי, כְּמוֹ קְלִפּוֹת הָאֱגוֹזִים, וְרָאוּיִים גַּם כֵּן לַאֲכִילָה, עַל הָאֶבְיוֹנוֹת שֶׁהֵן עִקַּר הַפְּרִי, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרֵי הָעֵץ, וְעַל הֶעָלִין וְעַל הַתְּמָרוֹת וְעַל הַקַּפְרִיסִין, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, וְכֵן עֲלֵי וְרָדִים (ראזענבלעטער) שֶׁנִּרְקְחוּ בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁגְּדֵלִים בָּאִילָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עִקַּר הַפְּרִי. וְכֵן קְלִפּוֹת תּפּוּחֵי זָהָב שֶׁנִּרְקְחוּ בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְעַל קְלִפּוֹת קִשּׁוּאִין שֶׁמְטַגְּנִין בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, מְבָרְכִין שֶׁהַכֹּל. וְעַל הַשַּׁרְבִיטִין מֵהַקִּטְנִיּוֹת שֶׁזּוֹרְעִין בַּשָּׂדוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְתוּקִּים, אִם אֲכָלָן בְּלֹא הַקִטְנִיּוֹת, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל. וְאֵלּוּ שֶׁזּוֹרְעִים בַּגִּנּוֹת עַל דַּעַת לְאָכְלָן חַיִּין בְּשַׁרְבִיטֵיהֶן, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹכֵל הַשַּׁרְבִיטִין לְחוּד, יֵשׁ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה (ר"ב ר"ד).

  10. סעיף י׳

    גַּרְעִינִין שֶׁל פֵּרוֹת אִם הֵם מְתוּקִּים, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲבָל גַּרְעִינִים הַמָּרִים אֵינָם נֶחְשָׁבִים כְּלָל, וְאִם אוֹכְלָן כָּךְ, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּלָל. וְאִם מִתְּקָן עַל יְדֵי הָאוֹר וְכַדּוֹמֶה, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל.

  11. סעיף י״א

    שְׁקֵדִים הַמָּרִים, כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים שֶׁאָז עִקַּר אֲכִילָתָן הִיא הַקְּלִפָּה שֶׁאֵינָהּ מָרָה, וְעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִין אוֹתָן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. וכְשֶׁהֵן גְּדוֹלִים שֶׁאָז עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא מַה שֶּׁבִּפְנִים וְהוּא מַר, אִם אוֹכְלָן כָּךְ, אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּלָל. אֲבָל אִם מִתְּקָן עַל יְדֵי הָאוּר אוֹ דָּבָר אַחֵר, כֵּיוָן דַּפְרִי נִינְהוּ וְגַם עַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִין אוֹתָן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ (ר"ב). שְׁקֵדִים הַמְחֻפִּין בְּסֻכָּר אַף עַל פִּי שֶׁהַסֻכָּר הוּא הָרֹב, מִכָּל מָקוֹם מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. וְקַלְמוּס הַמְחֻפֶּה בְּסֻכָּר מְבָרְכִין רַק שֶׁהַכֹּל כִּי הַקַּלְמוּס אֵינוֹ פְּרִי.

  12. סעיף י״ב

    פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָן עַל הָאִילָן, אֲפִלּוּ בִשְׁלָן אוֹ טִגְּנָן בִּדְבַשׁ וְכַדּוֹמֶה, כְּמוֹ שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ לְטַגֵּן פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ, בִּדְבַשׁ אוֹ סֻכָּר, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל. אַךְ עַל אֶתְרוֹג מְטֻגָּן בִּדְבַשׁ אוֹ בְּסֻכָּר יֵשׁ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

  13. סעיף י״ג

    נוֹבְלוֹת, וְהֵן פֵּרוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ מִן הַחֹם וְנָבְלוּ וְנָפְלוּ מִן הָאִילָן קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקֵל אֵין מְבָרְכִין עָלָיו רַק שֶׁהַכֹּל. וְכֵן פַּת שֶׁעִפְּשָׁה וְתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְקַלְקֵל קְצָת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן שֶׁהַכֹּל. אֲבָל אִם נִתְקַלְקְלוּ לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן כְּלָל. וְכֵן חֹמֶץ גָּמוּר (שֶׁמְּבַעְבֵּעַ כְּשֶׁשּׁוֹפְכִין אוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ) אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל. וְאִם עֵרְבוֹ בְּמַיִם עַד שֶׁרָאוּי לִשְׁתִיָּה מְבָרְכִין עָלָיו שֶׁהַכֹּל.

  14. סעיף י״ד

    וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ שֶׁאֵינָן מִתְבַּשְּׁלִים לְעוֹלָם עַל הָאִילָן, אֶלָּא אַחַר שֶׁנּוֹטְלִין אוֹתָן מִן הָאִילָן מַנִּיחִין אוֹתָן בְּתוֹךְ קַשׁ וְתֶבֶן וְכַדּוֹמֶה וְעַל יְדֵי כָּךְ מִתְבַּשְּׁלִין, כְּגוֹן הָאֲגָסִים הַקְּטַנִּים (אַשְׁרִיצְן) כֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ (ר"ב ר"ד)

  15. סעיף ט״ו

    יֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא שְׂרָף בְּעָלְמָא כָּנוּס בְּתוֹךְ הַחַרְצַנִּים (וְנִקְרָאִים קָאלִינֶעס) וְאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה אֶלָּא מוֹצְצִין אוֹתָן וְזוֹרְקִין הַקְּלִפּוֹת, מְבָרְכִין עַל מְצִיצָה זוֹ שֶׁהַכֹּל, (דְּכֵיוָן שֶׁעִקָּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֵין עָלָיו שֵׁם פְּרִי כְּלָל), וַאֲפִלּוּ הוּא בּוֹלֵעַ גַּם הַקְּלִפָּה וְהַגַּרְעִין, אֵינוֹ מְבָרֵךְ רַק שֶׁהַכֹּל.

  16. סעיף ט״ז

    אֵין מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וּבוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה אֶלָּא כְּשֶׁנִּכָּר בְּמִקְצָת שֶׁהוּא פֶּרִי. אֲבָל אִם נִתְרַסֵּק עַד שֶׁאֵינוֹ נִכָּר כְּלָל מַה הוּא, כְּגוֹן, [רִבָּה] (לעקפאר) (פאוועדלא, לאטווערג) שֶׁמְבַשְּׁלִין מִשְּׁזִיפִין וְקִטְנִיּוֹת שֶׁרִסְּקָן לְגַמְרֵי וְכַדּוֹמֶה, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל. וּבְדִיעֲבַד אִם בֵּרַךְ עֲלֵיהֶם בְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן יָצָא. וְאִם רֹב דֶּרֶךְ אֲכִילַת אוֹתָן פֵּרוֹת הוּא עַל יְדֵי רִסּוּק שֶׁמְרַסְּקִין אוֹתָן לְגַמְרֵי, מְבָרְכִין אַף לְכַתְּחִלָּה בְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן (ר"ב ר"ד ר"ה).

  17. סעיף י״ז

    אֹרֶז וְדֹחַן (הירז ורייז) שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ, אִם לֹא נִתְמַעֲכוּ, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרֵי הָאֲדָמָה. וְאִם נִתְמַעֲכוּ אוֹ שְׁטָחָן וְעָשָׂה מֵהֶן פַּת, יֵשׁ חִלּוּק בֵּין אֹרֶז לְדֹחַן, כִּי מִצַּד הַדִּין עַל הָאֹרֶז מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, וְעַל הַדֹּחַן שֶׁהַכֹּל. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ סָפֵק אֵיזֶהוּ אֹרֶז וְאֵיזֶהוּ דֹחַן, לָכֵן יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יֹאכַל בֵּין דֹּחַן בֵּין אֹרֶז שֶׁנִּתְמַעֲכוּ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק שֶׁאֵין לוֹ פַּת מְבָרֵךְ בֵּין עַל הַדֹּחַן בֵּין עַל אֹרֶז שֶׁהַכֹּל וּלְאַחֲרֵיהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּות. עַל פַּת הֶעָשׂוּי מִקִּטְנִיּוֹת (תִּרָס) טֶענְגְרָא קוּקְרִיטְז. מַאלֵיי"עֶ טִירְקִשֶׁען ווֵייטְץ, אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁדַּרְכָּן בְּלֶחֶם זֶה, מְבָרְכִין עָלָיו שֶׁהַכֹּל (עַיֵן פְּרִי מְגָדִים סִמָן ר"ח, מִשְׁבְּצוֹת סָעִיף קָטָן י"א, וְשִׁיוּרֵי בְּרָכָה סִימָן ר"ז). (דִּין עֵרַב קְמָחִין, עַיֵן בְֹּשֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן ר"ח ס"ט).

  18. סעיף י״ח

    עַל הַסֻּכָּר מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל. וְכֵן הַמּוֹצֵץ קָנִים מְתוּקִים, מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל. וְכֵן [קִנָּמוֹן וְשׁוּשׁ] צימרינד ולאקריטץ שֶׁכּוֹסְסִין וּבוֹלְעִין רַק טַעַם וּפוֹלְטִין הָעִקָּר מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן שֶׁהַכֹּל.

להרחבה באתר – בלשון של ימינו

שאלות נפוצות

מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן נ״ב?

סימן נ״ב בקיצור שולחן ערוך: דיני ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה ושהכל. יש בו 18 סעיפים, והוא פותח במילים ״על פרות הגדלים באילן מברכין בורא פרי העץ״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.

האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי

מקור הנוסח

  • קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)