דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · בין אדם לחברו · אמת ושקר

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

קיבלתי עודף גדול מדי בחנות – האם חייב להחזיר?

כן. כסף שקיבלו בטעות אינו שייך למקבל, וצריך להחזירו – זה בכלל ״השבת אבידה״ ואיסור גזל. ההלכה חלה גם כשהמוכר אינו יהודי, משום שאסור לנצל טעות, ובמיוחד כשיש בכך חילול השם. ומי שהחזיר – קידש שם שמיים.

טעות בחשבון

השולחן ערוך (חו״מ רלב) כותב: ״המוכר לחבירו במידה, במשקל או במניין, וטעה בכל שהוא – חוזר לעולם, שאין אונאה אלא בדמים, אבל בחשבון – חוזר״. כלומר, טעות בחישוב אינה עסקה אלא טעות, ותמיד יש לתקן אותה, גם אחרי זמן רב.

איסור גזל

השולחן ערוך (חו״מ שמח, ב) מביא שהגונב – ״אחד הגונב ממון ישראל או ממון של עכו״ם״ – עובר על איסור. הרמ״א שם דן בטעות של גוי, ורבים מן הפוסקים כתבו שבזמננו, כשהדבר עלול לגרום לחילול השם, אסור לנצל טעות של כל אדם.

חילול השם וקידוש השם

הגמרא בירושלמי (בבא מציעא ב, ה) מספרת על שמעון בן שטח, שקנה חמור מישמעאלי ומצאו תלמידיו מרגלית קשורה בצווארו. אמר להם: ״חמור קניתי, מרגלית לא קניתי״, והחזיר אותה. אמר הישמעאלי: ״ברוך ה׳ אלוקי שמעון בן שטח״. מכאן שהחזרה כזאת היא קידוש השם.

בפועל

מי שגילה בבית שקיבל עודף גדול מדי – יחזור לחנות ויחזיר. אם אי אפשר לחזור – יתקשר או ישלח. אם המוכר הוא שכיר והחסר יורד משכרו – החובה גדולה עוד יותר. וכן כשהקופה חייבה סכום נמוך מהמחיר שהיה על המדף – יש לברר מה המחיר הנכון ולשלם.

ההפך: טעות לרעת הקונה

גם המוכר שקיבל יותר מדי בטעות – חייב להחזיר, וכן כל אדם שהעבירו לו כסף בטעות לחשבון הבנק.

ראו גזל, עושק והשבת אבידה ומצאתי כסף ברחוב. הרמב״ם מביא את הדין בהלכות גזילה ואבידה פרק א, והקיצור בסימן קפב.

מקורות – המקור בפנים

  • שולחן ערוך חו״מ רלב

    המוכר לחבירו במדה במשקל או במנין וטעה בכל שהוא חוזר לעולם שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר כיצד מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצא ק"א או צ"ט נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפי' אחר כמה שנים וכן אם נמצא המעות …

    לעיון במקור המלא ←
  • שולחן ערוך חו״מ שמח, ב, ורמ״א שם

    כל הגונב אפי' שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של עכו"ם ואחד הגונב מגדול או מקטן: הגה טעות עכו"ם כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו מותר ובלבד שלא יודע לו …

    לעיון במקור המלא ←
  • ירושלמי בבא מציעא פרק ב, הלכה ה
  • רמב״ם הלכות גזילה ואבידה פרק א

    כל הגוזל את חברו שוה פרוטה עובר בלא תעשה שנאמר "לא תגזל". אין לוקין על לאו זה שהרי הכתוב נתקו לעשה שאם גזל חיב להחזיר שנאמר "והשיב את הגזלה אשר גזל" זו מצות עשה. ואפלו שרף הגזלה אינו לוקה שהרי …

    לעיון במקור המלא ←
  • קיצור שולחן ערוך קפב

    אסור לגזול או לגנוב אפלו כל שהוא, בין מישראל בין מגוי. איתא בתנא דבי אליהו, מעשה באחד שספר לי, שעשה עולה לגוי במדידת התמרים שמכר לו, ואחר כך קנה בכל המעות שמן, ונשבר הכד ונשפך השמן. ואמרתי, ברוך המקום שאין …

    לעיון במקור המלא ←
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · בין אדם לחברו

האם מותר לשמוח במפלתו של אויב או של מי שפגע בי?

שלמה המלך אמר: ״בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך״. אסור לשמוח בצרה של אדם, גם אם פגע בנו. מותר להודות לה׳ על הצלה ועל ישועה, ולשמוח בכך שהרשע אינו מזיק עוד – אבל לא בסבל עצמו.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא אמת ושקר ←·כל השאלות בבין אדם לחברו ←·כל הנושאים