מה זה חילול השם?

המצווה

התורה מצווה ״ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל״ (ויקרא כב, לב). חז״ל ראו בחילול השם אחת העבירות החמורות ביותר.

מה נחשב

הרמב״ם (יסודי התורה ה, י) כותב: ״כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט נפש, להכעיס – הרי זה מחלל את השם״. ובהלכה שאחריה (ה, יא): ״ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות – דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות״. ומביא דוגמאות: לקנות ולא לשלם מיד, להרבות בשחוק ובאכילה בפני עמי הארץ, לא לדבר בנחת עם הבריות.

בימינו

כל אדם שנראה כשומר תורה – בלבושו, בכיפה, בשמו – מייצג את התורה בעיני אחרים. רמאות בעסקים, התנהגות גסה ברחוב, נהיגה פרועה, אי־תשלום לעובד, או יחס מזלזל לאנשים – כל אלה עלולים לגרום לאנשים לומר ״ראו מה התורה עושה״. מכאן האחריות הגדולה.

קידוש השם

ההפך הוא קידוש השם: כשאדם שומר תורה מתנהג ביושר, באדיבות ובנדיבות – ״ראו פלוני שלמד תורה, כמה נאים דרכיו״. הרמב״ם שם מבאר שאם החכם דקדק על עצמו, דיבר בנחת, ונשא ונתן באמונה – ״הרי זה קידש את השם״. גם השבת אבידה לגוי, החזרת עודף ומניעת עוול – הם קידוש השם.

התיקון

חילול השם נחשב קשה מאוד לכפרה. התיקון העיקרי הוא בכיוון ההפוך – להרבות בקידוש השם, בהתנהגות שתביא כבוד לתורה. ראו גניבת דעת, קיבלתי עודף גדול מדי ומשא ומתן באמונה.