האם מותר להתקנא בהצלחה של אחרים?

לא תחמוד

הרמב״ם (גזילה ואבידה א, ט) מסביר שהאיסור ״לא תחמוד״ הוא כשאדם ״הכביר על חברו ברעים והפציר בו״ עד שמכר לו את חפצו – אפילו שילם הרבה. ובהלכה יב: ״המתאווה עובר בלאו אחד – לא תתאווה״. כלומר, התורה מצווה גם על הרגש – לא לתת לרצון לרכוש מה שיש לחבר להשתלט על הלב.

למה זה מזיק

חז״ל אמרו ״הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם״. המקנא אינו נהנה ממה שיש לו, כי עיניו תמיד במה שיש לאחר. הקנאה מובילה לשנאה, לשון הרע ועין רעה. ובסוף – ״רקב עצמות קנאה״: היא אוכלת את בעליה.

קנאה טובה

״קנאת סופרים תרבה חכמה״ – כשרואים חבר שלומד הרבה או עושה חסד, ומתעוררים לעשות גם אנחנו. ההבדל: הקנאה הטובה אומרת ״גם אני רוצה״, והרעה אומרת ״שלו לא יהיה״.

איך מתגברים

לזכור שכל אחד מקבל את מה שה׳ מכוון לו – ״אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה״. לשמוח בחלק – ״איזהו עשיר? השמח בחלקו״. לברך את החבר בלב שלם על הצלחתו. ולהסיט את המבט מהשוואות – גם ברשתות החברתיות, שמציגות רק את הצד הנוצץ.