״נשאת ונתת באמונה?״ – יושר במשא ומתן
״בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה?...״ (שבת לא ע״א) – השאלה הראשונה היא על היושר בעסקים. משא ומתן באמונה פירושו לעמוד בדיבור גם כשההתחייבות עדיין אינה מחייבת משפטית, לא להטעות במידות ובמשקלות, לא להתערב בעסקה שחבר כבר כמעט סגר, ולנהוג כך שאנשים יאמרו ״כמה נאים מעשיו״. מי שחוזר בו אחרי שכבר שילם – מקבל ״מי שפרע״; ומי שחוזר בו מהסכם בעל פה – ״ממחוסרי אמנה, ואין רוח חכמים נוחה הימנו״.
השאלה הראשונה
בגמרא (שבת לא ע״א) אמר רבא: ״בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? ציפית לישועה?...״. לפני השאלה על לימוד תורה – השאלה על יושר בממון. ובגמרא (מכות כד ע״א) מובא כדוגמה ל״דובר אמת בלבבו״ רב ספרא, שלפי המסורת עמד במחיר שחשב עליו בלבו, אף שהקונה הציע לו יותר.
הרמב״ם מתאר את התלמיד חכם: ״משאו ומתנו באמת ובאמונה, אומר על לאו לאו ועל הן הן״ (הלכות דעות ה, יג). ובגמרא (יומא פו ע״א): מי שלומד ומשרת תלמידי חכמים ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות – מה הבריות אומרות? ״אשרי אביו שלימדו תורה״. וההפך: מי ש״אין משאו ומתנו באמונה״ – גורם חילול השם.
״מי שפרע״ ו״מחוסרי אמנה״
מן התורה, כסף לבדו אינו גומר קנייה של מטלטלין – צריך ״משיכה״. אבל חכמים אמרו על מי שחוזר בו אחרי ששולם: ״מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה – הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו״ (משנה בבא מציעא ד, ב).
ומי שסיכם בדיבור בלבד, בלי תשלום? ״הנושא ונותן בדברים בלבד – הרי זה ראוי לעמוד לו בדיבורו... וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, אף על פי שאינו חייב לקבל מי שפרע – הרי זה ממחוסרי אמנה, ואין רוח חכמים נוחה הימנו״ (רמב״ם הלכות מכירה ז, ח; חושן משפט רד). וכן מי שהבטיח מתנה קטנה ולא נתן (ז, ט). הגמרא (בבא מציעא מט ע״א) לומדת זאת מ״הין צדק״: ״שיהא הן שלך צדק, ולאו שלך צדק״.
מידות, משקלות וקדימות
- ״לא תעשו עוול במשפט, במידה במשקל ובמשורה״ (ויקרא יט, לה). המודד או השוקל חסר, ״אפילו לעכו״ם – עובר בלאו״ (חושן משפט רלא).
- אסור אפילו להחזיק בבית מידה או משקל חסרים, גם בלי להשתמש בהם (דברים כה, יג; קיצור שולחן ערוך סב, ז–יב).
- מי שחברו כבר הסכים על מחיר ועמד לסגור עסקה, ובא אחר וקנה לפניו – ״נקרא רשע״ (קיצור סב, יג). זהו ״עני המהפך בחררה״, שהגמרא דנה בו במעשה של רב גידל ורבי אבא (קידושין נט ע״א).
״יהי ממון חברך חביב עליך כשלך״
רבי יוסי מסכם את הגישה כולה במשפט אחד: ״יהי ממון חברך חביב עליך כשלך״ (אבות ב, יב). משא ומתן באמונה אינו רק הימנעות מגזל – זו דאגה לכסף של הצד השני כאילו היה שלך. על האיסורים המפורטים – אונאה במקח וגניבת דעת.
טעויות נפוצות
- לחשוב שהסכם בעל פה ״לא נחשב״. מי שחוזר בו נקרא ״ממחוסרי אמנה״.
- לחשוב שיושר בעסקים הוא ״בין אדם לחברו״ בלבד. חכמים ראו בו את השאלה הראשונה בבית דין של מעלה.
- להציע מחיר גבוה יותר על דירה או מוצר כשאדם אחר כבר הסכים על המחיר ועומד לסגור.
שאלות נפוצות
מה המקור ל״נשאת ונתת באמונה״?
גמרא שבת לא ע״א, בשם רבא: זו השאלה הראשונה ששואלים את האדם כשמכניסים אותו לדין.
מה זה ״מי שפרע״?
קללה שחכמים קבעו על מי שחוזר בו מעסקה אחרי ששולם הכסף, אף שמן התורה העסקה עדיין לא נגמרה (משנה בבא מציעא ד, ב).
סיכמתי בעל פה ומצאתי הצעה טובה יותר – מותר לחזור בי?
לפי הרמב״ם והשולחן ערוך, מי שחוזר בו מהסכם על מחיר הוא ״ממחוסרי אמנה, ואין רוח חכמים נוחה הימנו״, גם אם אין עליו חיוב בבית דין.
מה זה ״עני המהפך בחררה״?
אדם שמנסה לקנות או לשכור דבר והגיע להסכמה, ובא אחר ותפס את העסקה לפניו. הקיצור (סב, יג) קורא לו ״רשע״.
עוד בממונות בהלכה
מאמרים מהעלונים בנושא
- אור החיים: "לכן כל הורג קין" – בזכות האמונהתורה וחסד – בית זכריה
- סגולה בדוקה ליום הדין – אמונה, שמחה ומזמור "לה' הארץ ומלואה" בראש השנהתורה וחסד – בית זכריה
- סעודת הודיה על גניבה – סיפור על אמונה ושמיעה בקול חכמיםתורה וחסד – בית זכריה
- אור החיים: "לכן כל הורג קין" – הגנה בזכות האמונהתורה וחסד – בית זכריה
- "והלכתם עמי קרי" – התוכחה על התולה הכל ביד המקרה, ואמונה בהשגחה פרטית – פרשת בחוקותיתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.