האם מותר לקרוא לחבר בכינוי שהוא לא אוהב?

המקור

הגמרא (בבא מציעא נח ע״ב) מונה שלושה ש״יורדים לגיהנום ואינם עולים״, ובהם ״המכנה שם רע לחבירו״, ומבארת: ״אף על גב דדש ביה בשמיה״ – אפילו אם הוא כבר רגיל בשם הזה. זה חלק מאיסור ״ולא תונו איש את עמיתו״ (ויקרא כה, יז), שהוא אונאת דברים.

הפסק

השולחן ערוך (חו״מ רכח, ה) פוסק: ״יזהר שלא לכנות שם רע לחבירו, אף על פי שהוא רגיל באותו כנוי – אם כוונתו לביישו, אסור״. וכן בקיצור (סג, ג).

בפועל

כינוי שמזכיר מום, מראה, מוצא, טעות ישנה או מקרה מביך – אסור, גם כ״בדיחה״. בין ילדים ובני נוער זה נפוץ מאוד, ופוגע מאוד; הורים ומחנכים צריכים לעצור את זה. כינוי חיבה שהחבר עצמו בחר או אוהב – אין בו איסור. ואם אינך בטוח – שאל אותו, או קרא לו בשמו.

בכתב וברשת

האיסור חל גם בקבוצות וואטסאפ, בתגובות ובשמות משתמש – ושם הנזק גדול יותר, כי הכינוי מתפשט ונשאר. ראו אונאת דברים.