האם מותר להחמיא על משהו לא נכון?

חומרת החנופה

הגמרא (סוטה מא ע״ב) אומרת: ״מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים״. ובהמשך (סוטה מב ע״א) נמנית ״כת חניפים״ בין ארבע הכיתות ״שאין מקבלות פני שכינה״, וכן: ״כל עדה שיש בה חנופה – מאוסה״. החנופה פוגעת באמת ומעוותת את היחס לרע: מי שמשבח רשע על מעשיו מחזק אותו.

מה נחשב חנופה

חנופה היא לומר על דבר רע שהוא טוב, או לשבח מישהו בדברים לא נכונים כדי לזכות בטובתו. גם שתיקה שמשמעותה הסכמה לעוולה, מפני הכבוד או הפחד, נכללת לפעמים באותו גדר.

מחמאה ועידוד

מחמאה אינה חנופה. לומר לאדם מה טוב בו, לשבח מאמץ גם כשהתוצאה לא מושלמת, לעודד ילד או תלמיד – זו מידה טובה, וחלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך. כמעט בכל דבר אפשר למצוא נקודה אמיתית לשבח, וכדאי לחפש אותה.

״כיצד מרקדין לפני הכלה״

הגמרא בכתובות (טז ע״ב – יז ע״א) מביאה את המחלוקת: בית שמאי אומרים לתאר את הכלה ״כמות שהיא״, ובית הלל אומרים ״כלה נאה וחסודה״ לכל כלה. ההלכה כבית הלל. מכאן למדו שבדבר שכבר נעשה – מי שקנה מקח, כלה ביום חתונתה – אומרים דברים טובים ומשמחים, ואין בזה שקר אסור, כי כוונתם לשמח ולא להטעות.

כשמבקשים חוות דעת

כשאדם מבקש עצה כדי להחליט – אם לקנות, אם לפרסם עבודה, אם להמשיך בדרך – אין להחמיא לו בשקר, כי הוא עלול להיפגע מכך. אפשר לומר את האמת בעדינות, ולהתחיל במה שטוב.