שלוש מצוות האישה – חלה, נידה והדלקת הנר

המשנה וההקשר

המשנה בשבת ב, ו מנוסחת בלשון חמורה, ובגמרא (שבת לא ע״ב – לב ע״א) יש דיון על משמעותה. חז״ל ראו בשלוש המצוות האלה את היסודות של הבית היהודי: הלחם (חלה), האור והשלום (נר שבת), וקדושת הזוגיות (טהרת המשפחה). יש שדרשו את ראשי התיבות – ח׳לה, נ׳ידה, ה׳דלקת הנר – כ״חנה״, אם שמואל, שתפילתה היא דגם לתפילה מן הלב.

הדלקת הנר

״אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת״, אבל ״הנשים מוזהרות בו יותר, מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית״ (שולחן ערוך רסג, ב–ג; רמב״ם שבת ה, ג). הקיצור (עה, ה) מוסיף טעם מן המדרש על האור שהאישה מחזירה לעולם. ההלכות המלאות – זמן ההדלקה, מספר הנרות, הברכה וקבלת השבת – במאמר הדלקת נרות שבת במדריך השבת.

חלה

מצוות הפרשת חלה חלה על כל מי שלש עיסה בשיעור – איש או אישה – ומשום שבדרך כלל האישה היא שאופה, המצווה ״נמסרה״ לה. הפרשת חלה היא גם רגע מסורתי של תפילה, ונשים רבות נוהגות להתפלל בשעת ההפרשה על משפחתן. השיעור, הברכה ומה עושים בחלה – במאמר הפרשת חלה, ובכלי חישוב שיעור חלה.

נידה – טהרת המשפחה

דיני נידה מבוססים על התורה ומוטלים על בני הזוג יחד, אבל שמירתם תלויה בעיקר בידיעתה ובנאמנותה של האישה – ולכן נמנו כאן. זהו התחום שבו נאמר שהאישה ״נאמנת״ על עצמה, ושבו הלימוד המסודר חשוב במיוחד. היסודות, ההלכות והטבילה – במדור טהרת המשפחה, החל ביסודות ומקורות.

לא רק שלוש

שלוש המצוות האלה אינן ״רשימת המצוות של האישה״. אישה חייבת בכל איסורי התורה, בכל מצוות עשה שאינן תלויות בזמן, בתפילה, בקידוש, במגילה ובחנוכה – ובכל מצוות שבין אדם לחברו. ראו מצוות עשה שהזמן גרמן ומצוות שבין אדם לחברו.

טעויות נפוצות

• לחשוב שאלו המצוות היחידות של האישה. היא חייבת ברוב המצוות כמו האיש.
• לחשוב שגבר פטור מנר שבת ומהפרשת חלה. גם הוא חייב, אלא שהנשים מוזהרות בהן יותר.
• להסתפק ב״רשימה״ בלי ללמוד את ההלכות עצמן. כל אחת מן השלוש דורשת לימוד מסודר.