הלכות ליל ראש השנה: הדלקת נרות ושהחיינו, וטעות בחתימת ברכת היום

א. הדלקת נרות ושהחיינו

מדליקים נרות לכבוד ראש השנה, וצריך לברך אקב"ו להדליק נר של יום טוב ואחר כך תדליק. ויש נשים שנהגו לברך גם שהחיינו בשעת ההדלקה, אבל הנכון הוא שלא לברך שהחיינו בשעת ההדלקה, אלא יכוונו לצאת ידי חובה בברכת שהחיינו כששומעות ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.

ב. טעות בחתימת הברכה

מי שטעה בתפילת ראש השנה, וחתם בא"י מקדש ישראל והזמנים, במקום ויום הזכרון, לא יצא, נזכר בתוך תפילתו, חוזר לומר מלוך על כל העולם כולו וכו', או לפחות יאמר קדשנו במצותיך וכו' ויחתום ישראל ויום הזכרון. ואם נזכר אחר שסיים תפילתו, חוזר לראש. אבל אם חתם מקדש ישראל ויום הזכרון, ורק שכח לומר בחתימתו "מלך על כל הארץ", יצא, ואינו צריך לחזור. בסיום התפילה, יאמר, עושה השלום במרומיו, רמז לשם המלאך "ספריאל", שהוא בגימטריא "השלום", והמלאך הזה הוא סופר, וכותב את בני האדם בספר החיים, בעשרת ימי תשובה. (חזון עובדיה)

א. (לבני אשכנז) ברכות הדלקת הנרות

לפני ההדלקה מברכת האישה: להדליק נר של יום טוב ושהחינו, בשונה משבת, שבה מדליקים קודם ואחר כך מברכים (מ"ב רסג, כז). יש אומרים שיש לברך לאחר ההדלקה כמו בשבת (מג"א רסג,יב ושו"ע הרב שם) ולמעשה, יחזיק כל אחד במנהג אבותיו. אישה המדליקה בלילה, דעת הכל שעליה לברך ואחר כך להדליק (מט"א שם ובאלף למטה שם נ) וטוב שהבעל יזכיר לאשתו נוסח הברכות.

ב. (לבני אשכנז) איש המדליק ואישה המקדשת

איש המדליק נרות לא יברך שהחינו, אלא בקידוש, שכן ברכת שהחינו בקידוש עולה גם להדלקה (מט"א תקצט ט) ובלילה השני של ראש השנה עדיף לכתחילה שידליק בלילה, סמוך לקידוש. (שם)

אישה המקדשת לעצמה תאמר שהחינו בהדלקת הנרות ולא בקידוש. אם לא ברכה בשעת הדלקת נרות, תברך בקידוש.