ראש חודש – מנהג נשים להימנע ממלאכה
ראש חודש מותר במלאכה, אבל ״הנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה – הוא מנהג טוב״ (שולחן ערוך אורח חיים תיז, א), והקיצור (צז, ג) מוסיף ״ומנהג הגון הוא, ואין להקל להם״. הטעם, כפי שמביא הטור בשם פרקי דרבי אליעזר: הנשים לא רצו לתת את תכשיטיהן לעגל הזהב, ולכן ניתן להן ראש חודש כיום טוב מיוחד. אילו מלאכות – תלוי במנהג: ״אם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן – אזלינן בתר המנהג״ (רמ״א). נשים רבות נמנעות ממלאכות כמו תפירה וכביסה, ומבשלות לכבוד היום.
יום שאינו יום טוב – ובכל זאת
ראש חודש אינו יום שבתון. הגמרא (מגילה כב ע״ב) מבחינה בין ימים ״שיש בו ביטול מלאכה לעם״, כמו תענית ציבור ותשעה באב, לבין ימים ״שאין בו ביטול מלאכה לעם, כגון ראשי חדשים וחולו של מועד״. כך פוסק השולחן ערוך (אורח חיים תיז, א): ״ראש חודש מותר בעשיית מלאכה״. ובכל זאת, הוא יום מיוחד: מוסיפים יעלה ויבוא, אומרים הלל ומתפללים מוסף – ראו ראש חודש במדור ימים מיוחדים.
בירושלמי (פסחים ד, א) כבר נזכר שנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש, ושזה ״מנהג״ – כלומר מנהג שיש לו תוקף.
מעשה העגל
כשבני ישראל ביקשו לעשות את העגל, אמר אהרן: ״פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם״ (שמות לב, ב), ובפסוק שאחריו – ״ויתפרקו כל העם״, ולא נאמר ״הנשים״. מכאן דרשו בפרקי דרבי אליעזר (פרק מה) שהנשים סירבו לתת את תכשיטיהן לעבודה זרה, והקב״ה נתן להן שכר: שיהיו שומרות ראשי חודשים יותר מן האנשים. הטור (אורח חיים תיז) מביא את הדברים להלכה.
ובמשכן, להבדיל – הנשים מיהרו לתת: ״ויבאו האנשים על הנשים, כל נדיב לב, הביאו חח ונזם וטבעת וכומז״ (שמות לה, כב). ובפרקי דרבי אליעזר נאמר עוד שהנשים עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים, כמו הלבנה.
אילו מלאכות?
הרמ״א (תיז, א) כותב: ״ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן – אזלינן בתר המנהג״. כלומר, אין רשימה אחת, והולכים לפי מנהג המקום והמשפחה. נשים רבות נוהגות להימנע ממלאכות קבועות של עבודה – כמו תפירה, סריגה וכביסה – ומבשלות ואופות לכבוד ראש חודש, כי זו מלאכה לכבוד היום. יש שנוהגות כך כל היום, ויש עד הצהריים.
אישה שעובדת לפרנסתה – רוב הנשים אינן נמנעות מעבודה במקום העבודה, והמנהג חל בעיקר על מלאכות הבית; מי שיש לה שאלה במצב מסוים שואלת רב.
דווקא נשים
המשנה ברורה (תיז, ס״ק ב) מדגיש: ״אבל אם נהגו אנשים – אין זה מנהג כלל״. ראש חודש הוא מתנה שניתנה לנשים, וכך גם הקיצור (צז, ג): ״ונשים נוהגות שלא לעשות בו מלאכה, ומנהג הגון הוא ואין להקל להם״. נשים רבות נוהגות לכבד את ראש חודש גם בבגד יפה, במאכל מיוחד או בתוספת תפילה ולימוד.
טעויות נפוצות
- לחשוב שראש חודש אסור במלאכה כמו יום טוב. מעיקר הדין מותר, והמנהג הוא של נשים.
- לחשוב שיש רשימה אחת של מלאכות אסורות. ״אזלינן בתר המנהג״ – לפי מנהג המשפחה והמקום.
- להימנע מבישול לכבוד ראש חודש. בישול ואפייה לכבוד היום אינם בכלל המנהג.
שאלות נפוצות
למה נשים לא עושות מלאכה בראש חודש?
לפי פרקי דרבי אליעזר, שהביא הטור (אורח חיים תיז) – משום שהנשים לא נתנו את תכשיטיהן לעגל הזהב, וקיבלו את ראש חודש כיום טוב מיוחד.
האם מותר לכבס בראש חודש?
מעיקר הדין כן. נשים רבות נוהגות להימנע מכביסה ותפירה, וכל אחת נוהגת כמנהג משפחתה (רמ״א תיז, א).
האם המנהג חל גם על גברים?
לא. ״אבל אם נהגו אנשים – אין זה מנהג כלל״ (משנה ברורה תיז, ב).
האם מותר לבשל בראש חודש?
כן, ונוהגים לבשל ולהרבות בסעודה לכבוד ראש חודש.
עוד באישה במצוות ובהלכה
מאמרים מהעלונים בנושא
- הלכות חג השבועות – ערב ראש חודש סיון, ליל שבועות ותפילת שחריתתורה וחסד – בית זכריה
- מושגי יהדות: ראש חודש – מעמדו, הלל, הנשים ו"יעלה ויבוא"תורה וחסד – בית זכריה
- הלכות ראש חודש: סעודה, תענית, תענית חלום ושכחת יעלה ויבוא במנחהתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות חודש אלול וראש השנה: בעל תשובה כשליח ציבור, י"ג מידות, בקשות בראש השנה ופיוס חבריםתורה וחסד – בית זכריה
- ערב ראש חודש וט"ו בחודש – הדלקת נר לעילוי נשמת הנפטרתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.