הלכות שבועות: ברכות התורה לניעור בלילה, ברכות הדלקת נרות יום טוב, ואיסור כיבוי

ו. ברכות התורה למי שנרדם או ניעור בליל שבועות

מי שנרדם בליל שבועות או נרדם בישיבה אינו צריך לברך, אך אם שכב על הספסל או בספה והוא מוטה, כל שגופו יותר שוכב מאשר יושב ושכב במטרה להירדם – הרי זו שינת קבע וחייב לברך ברכות התורה (ילקו"י שבועות עמ' תרסג). הניעור כל הלילה יברך רק לאחר שיגיע עמוד השחר, אם עבר ובירך קודם עמוד השחר, יש להסתפק אם יצא ידי חובה, וישמע מאחר או יכוון באהבת עולם לצאת ידי חובת ברכות התורה. הישן בערב שבועות שנת קבע, אם לאחר מעריב התיישב מיד ללמוד, יתכן שיצא ידי 'ברכת התורה' בברכת 'אהבת עולם', ולכן יראה לכוון במפורש שלא לצאת ידי 'ברכת התורה' בברכת 'אהבת עולם' אלא עד עלות השחר (הגהות רעק"א מז על המג"א יב. וביה"ל שם ד"ה פוטרת, דהיפך כוונה מהני).

ז. הפסק בלימוד ושתיית תה או קפה

חברים שעוסקים בתורה, ומגישים להם מידי פעם בפעם תה או קפה, אפילו שהו בינתיים הרבה זמן אינם צריכים לחזור ולברך. ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת אפילו הניח מקצת חברים צריך לחזור ולברך (יח"ד ו יא).

ח. ברכות האישה בהדלקת נרות יום טוב

האישה מברכת ב' ברכות: "להדליק נר של יום טוב" וברכת "שהחיינו" (מ"ב רסג כז) ואחר כך מדליקה. ואינה מקיפה בידיה על הנרות שהדליקה כמו בשבת (יוסף אומץ תשכז). בני עדות המזרח לא נהגו לברך ברכת "שהחיינו" בהדלקת הנרות.

ט. איש המדליק נרות

איש המדליק נרות לא יברך "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות אלא בקידוש. (מט"א תקצט א' שו"ת יגל יעקב)

י. איסור כיבוי ביום טוב

אסור לכבות ביום טוב, ולכן יש להניח את הגפרור או הקיסם שהדליקו בו הנרות, כדי שיכבה מאליו.