הלכות חג השבועות – ערב ראש חודש סיון, ליל שבועות ותפילת שחרית

הלכות חג השבועות – מפסקי מורנו ורבינו רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

א. ערב ראש חודש סיון

תזכורת – ערב ראש חודש סיון הוא זמן מסוגל לתפילות על קנין התורה לו ולזרעו, שיזכה לבנים תלמידי חכמים. ונהגו לקרוא בו את תפילת השל"ה הקדוש (ילקו"י שבועות עמ' תקנד).

ב. הקדמת תפילת שחרית בלימוד ליל שבועות

העוסקים בקירוב רחוקים ועורכים לימוד בליל שבועות ואם לא יקדימו תפילת שחרית חלק מהם לא יתפללו, רשאים לכתחילה להקדים את התפילה קודם הנץ, ובלבד שיתחילו ברוך שאמר בעלות השחר (ילקו"י שבועות עמ' תרצו). זמן הנץ החמה הנכון הוא המופיע בלוח אור החיים או בכורי יוסף, אמנם אין צורך למהר בתפילתו כדי לדקדק כל כך (שם עמ' תשב).

ג. שינה סמוך לעמוד השחר

מי שלומד כל הלילה ומרגיש צורך לישון, אסור לו ללכת לישון בחצי שעה הסמוכה לעמוד השחר (חזו"ע יו"ט עמ' שיג). ויש מתירים בעיקר אם הניח שומר (שם עמ' תרנח).

ד. משהגיע עמוד השחר

משהגיע עמוד השחר נכון שהגבאי יכריז שהגיע עמוד השחר ואסור לאכול ולשתות ויטלו את ידיהם ויברכו ברכת השחר וברכות התורה, בתה או קפה יש להתיר (ילקו"י שבועות עמ' תרעו).

ה. מי שנרדם בליל שבועות

מי שנרדם בליל שבועות, אם נרדם בישיבה אינו צריך לברך. אך אם שכב על הספסל או כורסה והוא מוטה, כל שגופו יותר שוכב מאשר יושב, ושכב במטרה להירדם, הרי זו שינת קבע וחייב לברך ברכות התורה (שם עמ' תרסג).

ו. מעט בכוונה

כתב השו"ע (א ד): טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה. ולכן יותר טוב ללמוד בשיעור את תיקון של שבועות אף על פי שלא יסיימו את כל התיקון מאשר לגרוס ללא הבנה (יסוד ושורש העבודה שבועות)