נשים בחנוכה – הדלקת נרות והמנהג שלא לעשות מלאכה

החיוב

בגמרא (שבת כג ע״א) נאמר: ״אשה ודאי מדליקה, דאמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה, שאף הן היו באותו הנס״. השולחן ערוך (תרעה, ג) פוסק: ״אשה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה״, והמשנה ברורה (שם, ס״ק ט) מבאר: ״בעד כל בני ביתה״ – ואף בעל יכול למנות את אשתו שליחה להדליק בשבילו, כשהוא עומד שם ושומע את הברכה.

כך גם בקיצור שולחן ערוך קלט, טז: ״נשים חייבות בנר חנוכה... ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה״.

אישה נשואה, בחורה, ואישה לבדה

• לפי מנהג הספרדים מדליקים חנוכייה אחת לכל הבית (שולחן ערוך תרעא, ב), וכל בני הבית – גם האישה – יוצאים בה.
• לפי מנהג האשכנזים כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, אבל המשנה ברורה (תרעה, ט) מביא שאישה נשואה אינה צריכה להדליק, כי היא ״טפלה״ לבעלה בהדלקה; ואם רוצה להדליק – מברכת, כשאר מצוות שהזמן גרמן.
• בנות בבית ההורים – לפי מנהג אשכנז יש נוהגות להדליק בעצמן, ויש שיוצאות בהדלקת האב. מנהג המשפחה קובע.
• אישה הגרה לבדה, או שבעלה אינו בבית ואינו מדליק בשבילה – מדליקה בעצמה ומברכת.

״ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה״

השולחן ערוך (תרע, א) כותב שבימי חנוכה ״מותרין בעשיית מלאכה, ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר שאין להקל להם״. המשנה ברורה (שם, ס״ק ג) מסביר: ״דוקא נשים, לפי שנעשה נס על ידיהן״. הקיצור (קלט, ג) מוסיף טעם: הגזירה הייתה קשה במיוחד על בנות ישראל – ״שגזרו: בתולה הנשאת...״ – והנס בא בין השאר על ידי יהודית.

המנהג הוא להימנע ממלאכות כמו תפירה וכביסה כחצי שעה מן ההדלקה – הזמן שהנרות צריכים לדלוק. בישול לצורך החג ופעולות קלות נוהגות להתיר, ויש מקומות שגם האנשים נוהגים כך.

יהודית ומנהג החלב

הרמ״א (תרע, ב) מביא מנהג לאכול מאכלי חלב בחנוכה, ״לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב״. המנהג הזה, כמו ההימנעות ממלאכה, מבטא את התודעה שהנשים היו שותפות מרכזיות בנס. על סדר ההדלקה, הברכות ו״הנרות הללו״ – במאמר סדר הדלקת נרות חנוכה ובמדריך חנוכה בפועל.

טעויות נפוצות

• לחשוב שנר חנוכה הוא ״מצווה של הגברים״. נשים חייבות בו ממש, ויכולות להדליק בעבור כל הבית.
• לחשוב שאישה אשכנזייה חייבת להדליק חנוכייה משלה. היא יוצאת בהדלקת בעלה, ורשאית להדליק בברכה אם רוצה.
• להפוך את מנהג ההימנעות ממלאכה ל״איסור״ על כל פעולה בבית. המנהג הוא בעיקר על מלאכות של ממש כחצי שעה.