דלג לתוכן הראשי
כוונות

האישה במצוות ובהלכה

נשים בבית הכנסת – עזרת נשים ומנהגים

עזרת הנשים נולדה בבית המקדש: בשמחת בית השואבה ״התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה״ (סוכה נא ע״ב), כדי שהשמחה תהיה בקדושה. מכאן המחיצה בבית הכנסת. נשים אינן נמנות למניין (שולחן ערוך אורח חיים נה, א), ובקריאת התורה ״אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור״ (מגילה כג ע״א; אורח חיים רפב, ג). אבל אישה בבית הכנסת אינה צופה מן הצד: היא מתפללת, עונה אמן, קדושה ו״יהא שמיה רבא״, ושומעת את קריאת התורה. וחז״ל מונים בשכרן של נשים את ההבאה של ילדיהן לבית הכנסת (ברכות יז ע״א).

״תיקון גדול״ – ראשית עזרת הנשים

המשנה בסוכה נא ע״א מספרת שבמוצאי יום טוב הראשון של סוכות ״ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול״. הגמרא (סוכה נא ע״ב) מבארת: ״חלקה היתה בראשונה, והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה״. גם הרמב״ם (שופר סוכה ולולב ח, יב) מתאר את ההכנה של ״מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה, כדי שלא יתערבו אלו עם אלו״.

המחיצה בבית הכנסת, שנקרא ״מקדש מעט״, ממשיכה את העיקרון הזה: שהתפילה והשמחה יהיו בקדושה ובריכוז. בגובה המחיצה ובצורתה יש מנהגים שונים בין הקהילות.

מניין וקריאת התורה

  • מניין – קדיש, קדושה וברכו נאמרים רק בעשרה ״זכרים בני חורין גדולים״ (אורח חיים נה, א). אבל נשים עונות אמן, ״יהא שמיה רבא״ וקדושה כשהן שומעות. על חשיבות התפילה בציבור – תפילה במניין.
  • עלייה לתורה – ״הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה, אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור״ (מגילה כג ע״א; אורח חיים רפב, ג). על סדר הקריאה – קריאת התורה.
  • שמיעת קריאת התורה – נשים אינן חייבות, אבל נשים רבות נוהגות לשמוע, ובמיוחד את פרשת זכור, שיש פוסקים שמחייבים בה נשים.

״נשים במאי זכיין?״

רב שאל את רבי חייא: ״נשים במאי זכיין?״ – ״באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן״ (ברכות יז ע״א): בכך שהן מביאות את ילדיהן לבית הכנסת וללימוד, ומאפשרות לבעליהן ללמוד. האם שמגיעה עם ילדיה, מלמדת אותם לענות אמן ולשבת בכבוד – עושה כאן עבודה גדולה.

מנהגים

  • אישה בימי נידה – הרמ״א (אורח חיים פח, א) מביא מנהג קדום שלא תיכנס לבית הכנסת, וכותב שעיקר הדין שמותרת, ושבימי ליבון נהגו היתר, וכן בימים הנוראים, ״כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספין והן יעמדו חוץ״. כיום רוב הנשים נוהגות להתפלל בבית הכנסת בכל הימים; בספק שואלים רב.
  • לבוש – בית הכנסת הוא מקום של כבוד, ונשים נוהגות להגיע בלבוש מכובד וצנוע, כמו גברים.
  • תפילה בלחש ובמידה – בעזרת הנשים, כמו בעזרת הגברים, משתדלים שלא לדבר בזמן התפילה וקריאת התורה.

טעויות נפוצות

  • לחשוב שנשים ״לא צריכות״ ללכת לבית הכנסת. הן אינן חייבות במניין, אבל תפילתן שם חשובה, וחז״ל מונים את הבאת הילדים בין זכויותיהן.
  • לחשוב שאישה בימי נידה אסורה בבית הכנסת. הרמ״א עצמו כותב שעיקר הדין שמותרת.
  • לחשוב שנשים אינן עונות לקדיש ולקדושה. הן עונות כמו גברים.

שאלות נפוצות

מה המקור לעזרת נשים?

״והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה״ – בשמחת בית השואבה (סוכה נא ע״ב).

האם אישה יכולה להיכנס לבית הכנסת בימי נידה?

לפי עיקר הדין כן (רמ״א אורח חיים פח, א). היה מנהג להחמיר, וכיום רוב הנשים נוהגות להיכנס. בספק – שואלים רב.

האם נשים חייבות לשמוע פרשת זכור?

יש פוסקים שמחייבים, ויש שפוטרים. נשים רבות נוהגות לשמוע, ובקהילות רבות עורכים קריאה נוספת לנשים.

עוד באישה במצוות ובהלכה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.