חיוב אישה בתפילה – שחרית, מנחה וערבית לפי השיטות
המשנה (ברכות ג, ג) קובעת שנשים ״חייבין בתפלה״, והגמרא (ברכות כ ע״ב) מסבירה: ״דרחמי נינהו״ – תפילה היא בקשת רחמים, וכל אדם צריך רחמים. נחלקו הראשונים בהיקף: לפי הרמב״ם (תפילה א, א–ב) מצוות התפילה מן התורה היא תפילה אחת ביום, בכל נוסח, ולכן אישה יוצאת בבקשה ושבח קצרים; לפי הרמב״ן התפילה עצמה מדרבנן, וחכמים חייבו נשים כאנשים בשחרית ובמנחה. המשנה ברורה כותב שנכון שנשים יתפללו שמונה עשרה של שחרית ומנחה, וכך כותבים רבים מפוסקי הספרדים. מערבית נשים פטורות, ובמוסף יש מחלוקת.
״דרחמי נינהו״
המשנה בברכות ג, ג אומרת: ״נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפלין, וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון״. הגמרא בברכות כ ע״ב שואלת מה החידוש – והרי תפילה ״כתיב בה ערב ובקר וצהרים״, וכמצוות עשה שהזמן גרמה דמי – ועונה במילה אחת: ״דרחמי נינהו״. תפילה אינה רק חובה בזמן, אלא פנייה של אדם לבוראו בצרכיו, ובזה אין הבדל בין איש לאישה.
כך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים קו, א: ״נשים... אע״פ שפטורים מק״ש חייבים בתפלה, מפני שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא״, וברמב״ם (תפילה ו, י).
שיטת הרמב״ם ושיטת הרמב״ן
הרמב״ם (הלכות תפילה א, א–ב) כותב שמצוות התפילה היא מן התורה – ״ולעבדו בכל לבבכם״, עבודה שבלב – ושמן התורה אין לה מניין ואין לה זמן קבוע: אדם מתחנן בכל יום, מגיד שבחו של הקב״ה, שואל צרכיו ומודה. ״ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה, לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא״. לפי זה, עיקר החיוב של האישה הוא תפילה אחת ביום, ובלבד שיש בה שבח, בקשה והודאה.
הרמב״ן, בהשגותיו על ספר המצוות, חולק: לדעתו התפילה הקבועה כולה מדברי חכמים, וחכמים תיקנו אותה גם לנשים, כמו לאנשים – כולל זמניה. לפי שיטה זו אישה חייבת בשמונה עשרה של שחרית ושל מנחה.
מה פוסקים: שחרית ומנחה
המגן אברהם, ובעקבותיו המשנה ברורה (קו, ס״ק ד), מביאים שנשים רבות נהגו לפי הרמב״ם – לומר בקשה קצרה בבוקר, מיד אחרי נטילת ידיים – אבל כותבים שלכתחילה נכון שנשים יתפללו שמונה עשרה של שחרית ומנחה, כשיטת הרמב״ן. גם רבים מפוסקי הספרדים בדורות האחרונים הורו שאישה חייבת בשחרית ובמנחה, ומי שקשה לה – תתפלל לפחות שמונה עשרה אחת ביום.
במצב שבו הדבר אינו אפשרי – למשל אם לתינוקות – יש פוסקים שסומכים על שיטת הרמב״ם, שבקשה קצרה בכל נוסח מקיימת את עיקר המצווה. הפירוט המעשי – במאמר תפילה לאישה.
ערבית, מוסף וברכות קריאת שמע
- ערבית – בגמרא היא ״רשות״, וגם כשהגברים קיבלו אותה עליהם כחובה, נשים לא קיבלו. לכן אישה אינה חייבת בערבית, ויכולה להתפלל אם רוצה.
- מוסף – נחלקו האחרונים: יש שכתבו שנשים פטורות, כי מוסף כנגד קרבן הציבור, ויש שחייבו. נשים רבות אינן מתפללות מוסף, ויש הנוהגות להתפלל.
- ברכות קריאת שמע ופסוקי דזמרה – יש מפוסקי הספרדים שהורו שאישה לא תאמר את ברכותיהם בשם ומלכות, כי הן חלק ממצווה שהזמן גרמה; באשכנז נהגו נשים רבות לאומרן. כל אחת כמנהגה.
טעויות נפוצות
- לחשוב שנשים פטורות מתפילה כמו מקריאת שמע. המשנה אומרת במפורש שהן חייבות, ״דרחמי נינהו״.
- לחשוב שתפילה קצרה ״אינה נחשבת״. לפי הרמב״ם היא עיקר המצווה מן התורה, ופוסקים סומכים עליה בשעת הצורך.
- לחשוב שאישה חייבת בערבית. נשים לא קיבלו אותה עליהן כחובה.
שאלות נפוצות
למה נשים חייבות בתפילה אם יש לה זמנים קבועים?
הגמרא (ברכות כ ע״ב) אומרת ״דרחמי נינהו״ – תפילה היא בקשת רחמים, וכל אדם צריך רחמים. לפי הרמב״ם גם עיקר המצווה מן התורה אינו תלוי בזמן.
האם אישה חייבת להתפלל מנחה?
לפי המשנה ברורה (קו, ד) ורבים מפוסקי הספרדים – לכתחילה כן, כמו שחרית. יש שסומכים על תפילה אחת ביום כשקשה.
האם אישה צריכה להתפלל מוסף בשבת?
יש בזה מחלוקת בין האחרונים. נשים רבות אינן מתפללות מוסף, ויש הנוהגות להתפלל. כל אחת כמנהג משפחתה.
מה מינימום התפילה לאישה לפי הרמב״ם?
תפילה אחת ביום שיש בה שבח, בקשה והודאה, בכל נוסח (רמב״ם תפילה א, ב). לכתחילה ממליצים על שמונה עשרה.
עוד באישה במצוות ובהלכה
מאמרים מהעלונים בנושא
- שש הלכות בתפילהתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות תפילה: סדר קרבנות, נטילת ידיים לקטנים ומאה ברכותתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות תפילה: ברכות התורה, ברוך שאמר ומזמור לתודהתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות תפילה: הפסק בפסוקי דזמרה, קריאת שמע ואכילה לפני התפילהתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות תפילה: אכילה לפני התפילה, עמידה ושתיית ייןתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.