שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן פ״ח
בעל קרי מותר בק"ש
1 סעיף · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים ואסרו בין בד"ת בין בק"ש ובתפלה עד שיטבול כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בד"ת ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין וכן פשט המנהג: הגה יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר (הגהות מיימוני פ"ד) וי"א שמותרת בכל וכן עיקר (רש"י הלכות נדה) אבל המנהג במדינות אלו כסברא הראשונה. ובימי ליבון נהגו היתר ואפילו במקום שנהגו להחמיר בימים נוראים וכה"ג שרבים מתאספים לילך לבהכ"נ מותרין לילך לב"ה כשאר נשים כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספין והן יעמדו חוץ: (פסקי מהרי"א סי' קל"ב):
המשנה ברורה על סימן זה אינה מובאת כאן: המהדורה הדיגיטלית ברישיון חופשי שבידינו מתחילה בסימן קפ״ז.
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן פ״ח?
סימן פ״ח בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: בעל קרי מותר בק"ש. יש בו 1 סעיף, והוא פותח במילים ״כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין חוץ״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)