המילה "מָאוֹר" בתורה

המילה "מאור" בתורה מציינת דבר שנותן אור, כמו המאורות שבשמים או השמן להדלקת המנורה, והיא מופיעה לראשונה בבריאת המאורות (בראשית א, יד) ובסך הכול 15 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

מאור הוא מקור של אור. המילה באה מן השורש "אור". בתורה היא מופיעה בשני הקשרים עיקריים: המאורות שבשמים, ושמן המאור של המנורה במשכן.

המאורות בבריאה

בפעם הראשונה המילה באה בבריאת העולם: «וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים» (בראשית א, יד). ואחר כך נאמר: «וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים» (בראשית א, טז). המאורות נועדו להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ללילה.

שמן המאור

רוב ההופעות של המילה בתורה קשורות למשכן. בין התרומות שהביאו בני ישראל היה "שמן למאר". ובני ישראל נצטוו להביא שמן מיוחד: «צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד» (ויקרא כד, ב).

המנורה עצמה נקראת "מנורת המאור", ואלעזר בן אהרן היה ממונה על שמן המאור: «וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כָּל־הַמִּשְׁכָּן וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו» (במדבר ד, טז).

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות "המאור", "למאור", "מארת", "למארת", "המארת" ו"למאר". לאותה משפחה שייכות המילים "אור" ו"אורים".

גם בזמן המסעות שמרו על מנורת המאור. כשהמחנה נסע, כיסו אותה בבגד תכלת יחד עם נרותיה וכל כלי השמן שלה.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה קשר בין המאורות שבשמים לבין המאור שבמשכן. ה׳ ברא מאורות להאיר על הארץ, ובני ישראל נצטוו להביא שמן זית זך כדי שגם במשכן יהיה אור תמיד.

מאת מערכת האתר.