פרשת במדבר · במדבר פרק ד פסוק טז
במדבר ד, טז
וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כָּל־הַמִּשְׁכָּן וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו׃
גימטריה של הפסוק כולו: 6,609 · 21 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק ד11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · רבנו בחיי · חזקוני · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר ד, טז
ופקדת אלעזר. שהוא ממנה עליהם לשאת אותם, שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד, עליו מטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן:
פקדת כל המשכן. ועוד היה ממנה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו, והוא המשכן וכל אשר בו, כל הסדורים למעלה בפרשה זו, אבל משא בני גרשון ומררי שאינן מקדש הקדשים, על פי איתמר היה, כמו שכתוב בפרשת נשא (פסוק כח):
תרגום אונקלוס לבמדבר ד, טז
וְדִי מְסִיר לְאֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן כַּהֲנָא מִשְׁחָא דְאַנְהָרוּתָא וּקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא וּמִנְחָתָּא תְדִירָא וּמִשְׁחָא דִרְבוּתָא מַטְרַת כָּל מַשְׁכְּנָא וְכָל דִי בֵהּ בְּקוּדְשָׁא וּבְמָנוֹהִי
תרגום יונתן לבמדבר ד, טז
וְדִמְסִיר לְאֶלְעָזָר בַּר אַהֲרן כַּהֲנָא מִשְׁחָא דְאַנְהָרוּתָא וּקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא וּמִנְחָה דִתְדִירָא וּמִשְׁחָא דִרְבוּתָא מַטְרַת כָּל מַשְׁכְּנָא וְכָל דְבֵיהּ בְּקוּדְשָׁא וּבְמָנוֹי
רמב"ן על במדבר ד, טז
וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר – יֹאמַר שֶׁהוּא פָּקִיד עַל כָּל אֵלּוּ, וְשִׁעוּרוֹ פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וּפְקֻדַּת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על במדבר ד׳:ט״ז) כִּי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּקִידוּת גַּם בַּמִּשְׁכָּן וּבְכָל כֵּלָיו עִם אִיתָמָר אָחִיו, רַק לְגֹדֶל מַעֲלַת אֶלְעָזָר הָיָה הוּא פָּקִיד עַל הַשֶּׁמֶן וְעַל הַקְּטֹרֶת לְבַדּוֹ. וְאֵינוֹ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אוֹמֵר (פסוקים כח לג) "בְּיַד אִיתָמָר", וּפֵרַשׁ בְּכָאן "בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו". וְכֵן אָמַר לְמַעְלָה: ״וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״ (ג לב), כְּלוֹמַר נְשִׂיא פְּקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם הַנְּתוּנִים בְּיַד בְּנֵי קְהָת. אֲבָל פֵּרוּשׁ "פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן", כִּי פְּקֻדַּת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וְהַקְּטֹרֶת וְהַמִּנְחָה וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּפְקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן בַּקֹּדֶשׁ וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בִּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּל בְּיַד אֶלְעָזָר. וְהֵם הַנִּזְכָּרִים בְּכָאן (במדבר ד׳:ט״ו), שֶׁאָמַר: ״וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסּוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ״. וְהִנֵּה אֶלְעָזָר אֲמַרְכַּל עַל שְׁלֹשֶׁת הַנְּשִׂיאִים וְגִזְבָּר לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי קְהָת, וְאִיתָמָר גִּזְבָּר לְגֵרְשׁוֹן וּמְרָרִי. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּאֶלְעָזָר "וְנָשָׂא" כָּאָמוּר בַּלְוִיִּם, יֵרָאֶה שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא אוֹתָם, אֲבָל הוּא פָּקִיד עֲלֵיהֶם וְנוֹתֵן אוֹתָם מִיָּדוֹ לְיַד בְּנֵי קְהָת אֲשֶׁר יִבְחַר בָּם בִּזְרִיזוּת וַחֲסִידוּת, וְהֵם יִשְׂאוּ אוֹתָם וְיַחְזִירוּם לְיָדוֹ בְּהָקִים הַמִּשְׁכָּן. וְכֵן ״פְּקֻדַּת שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״ (במדבר ג׳:ל״ב), וְכֵן ״וּבְשֵׁמוֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם״ (במדבר ד׳:ל״ב). וְעַל דַּעַת הַיְּרוּשַׁלְמִי (שבת פ״י ה״ג) הַכָּתוּב בְּפֵרוּשֵׁי רַשִׁ״י (שבת צב ד״ה שכן) שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם, יִהְיֶה מַשָּׂא גָּדוֹל, כִּי הַקְּטֹרֶת שס״ה מָנֶה (כריתות ו), וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין, וְשֶׁמֶן הַמָּאוֹר לְשָׁנָה שְׁלֵמָה רַב מְאֹד, קפ״ג לוּגִין, וּמִנְחַת הַתָּמִיד לֹא יָדַעְנוּ לְכַמָּה יָמִים יִשָּׂא מִמֶּנָּה. אֲבָל הָיָה אֶלְעָזָר חָזָק וְאַמִּיץ כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְאַהֲרֹן אָחִיו, וְקוֹיֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ:
אבן עזרא על במדבר ד, טז
ופקדת. מגזרת פקיד:
שמן המאור. יש אומרים כי הוא היה נושא שמן המאור לילה אחד וכן את מנחת התמיד והנכון בעיני שהוא פקיד עליה לתת שמן המאור וטעם הכלי וכן כלי שמן המשחה וכלי הקטורת לבני הקהתים:
וטעם פקדת כל המשכן. כי יש לו גם פקידות במשכן ובכל כליו עם אחיו איתמר רק לגודל מעלת אלעזר היה הוא פקיד על השמן הקטרת והמנחה לבדו:
ספורנו על במדבר ד, טז
ופקדת אלעזר. לצוות מי ומי ישא ומה ישא כל אחד ואחד:
פקדת כל המשכן. ובעת נסיעתם וחנייתם היתה פקודתו לצוות הקמתם והורדתם והנחתם במקום הראוי להם:
רבנו בחיי על במדבר ד, טז
ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים. כתב הרמב"ן ז"ל כי מה שאמר ופקודת אלעזר ולא אמר ומשא אלעזר כמו שאמר משא בני קהת, נראה מזה שלא היה אלעזר נושא אותם אבל היה פקיד עליהם, אבל מן הירושלמי מצינו שהיה אלעזר נושא אותם הוא בעצמו, ובודאי היה משא גדול, שהרי הקטרת שס"ה מנה היה ושמן המאור לשנה שלמה היה קפ"ג לוגין, והיה בלי ספק מעשה נס, עד כאן לשון הרב ז"ל.
ומצאתי בירושלמי בפרק המצניע, שמן המאור בימינו, מנחת קטורת הסמים בשמאלו, ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו, ושמן המשחה בימין צלוחית קטנה תלויה לו באפונדתו.
חזקוני על במדבר ד, טז
ופקדת אלעזר, שמן המאור, ושמן המשחה א׳ בימין א׳ בשמאל והקטורת בחיקו והחבתים בכתף.
בקדש ובכליו בי״ת דבקודש נקודה בשו״א.
העמק דבר על במדבר ד, טז
פקודת כל המשכן וגו׳. גם זה פקודת אלעזר שהוא היה הסגן שהוא ממונה בכל הנעשה במשכן:
בקדש. בעבודת הקרבנות הוא היה מצוה להביא בכל עת לפי הצורך:
ובכליו. היינו במשא הכלים ובהבאתם לעבודה כדתנן במסכת תמיד אמר להם הממונה כו׳:
מלבי"ם על במדבר ד, טז
ופקודת אלעזר שמן וקטורת יהיו תחת פקודת אלעזר ביחוד מרוב קדושתם, ונחלקו המפ', י"א שנשאם כולם בעצמו בדרך נס, וי"א שנשא רק הצריך ליום א', וי"א שהיה משגיח עליהם ביחוד. פקודת פי' וכן היה תחתיו פקודת כל המשכן שהיה ראש האמרכלין:
שפתי חכמים על במדבר ד, טז
צ ואם תאמר והרי תחלה פירש לשאת אותם. ויש לומר דכך פירושו לשאת אותם שמן וקטרת ושמן המשחה אבל מנחת התמיד עליו מוטל כו' אף על גב דמשמע של לשאת אכולהו קאי אף על המנחה מכל מקום אי אפשר לומר כן לפי שהמנחה זה קמח ומקריבין עם הקרבן שמפרישין אותו עשרון לכבש ואינה קרויה מנחה אלא בזמן שמפרישין אותו לקרבן והוא בעת החנייה שאז היו מקריבין ולא בעת הנסיעה. וכן שכן שאין לומר שמיירי שהפרישו אותה או נתקדשה בכלי דאם כן היתה נפסלת ביוצא גם למה יפרשו אותה מקודם וחביבה מצוה בשעתה ואם כן אי אפשר לומר שנשא אותה בעת הנסיעה. לכן פירש שעליו מוטל לצוות כו' ובזה נדחה קושיית הרמב"ן מדברי רש"י זכרונו לברכה:
ק פירוש לא שישאם הוא בעצמו כמו שמן המאור והשאר כי כבר כתיב למעלה ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת והוסיף לומר על משא בני קהת מפני שלא תטעה לומר שגם משא בני גרשון ומררי נמי היה על פי אלעזר מדכתיב פקודת כל המשכן וזה אינו דמשא בני גרשון ומררי על פי איתמר היה. לכן פירש על משא בני קהת היה ממונה אלעזר:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וּפְקֻדַּת | פְּקֻדָּה שם עצם | פ-ק-ד | 590 |
| אֶלְעָזָר | אֶלְעָזָר שם פרטי | 308 | |
| בֶּן | בֵּן שם עצם | 52 | |
| אַהֲרֹן | אַהֲרוֹן שם פרטי | 256 | |
| הַכֹּהֵן | כֹּהֵן שם עצם | כ-ה-ן | 80 |
| שֶׁמֶן | שֶׁמֶן שם עצם | ש-מ-ן | 390 |
| הַמָּאוֹר | מָאוֹר שם עצם | א-ו-ר | 252 |
| וּקְטֹרֶת | קְטֹרֶת שם עצם | ק-ט-ר | 715 |
| הַסַּמִּים | סַם שם עצם | ס-מ-ם | 155 |
| וּמִנְחַת | מִנְחָה שם עצם | מ-נ-ח | 504 |
| הַתָּמִיד | תָּמִיד שם עצם | מ-ו-ד | 459 |
| וְשֶׁמֶן | שֶׁמֶן שם עצם | ש-מ-ן | 396 |
| הַמִּשְׁחָה | מִשְׁחָה שם עצם | מ-ש-ח | 358 |
| פְּקֻדַּת | פְּקֻדָּה שם עצם | פ-ק-ד | 584 |
| כָּל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 50 |
| הַמִּשְׁכָּן | מִשְׁכָּן שם עצם | ש-כ-ן | 415 |
| וְכָל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 56 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| בּוֹ | — | 8 | |
| בְּקֹדֶשׁ | קֹדֶשׁ שם עצם | ק-ד-ש | 406 |
| וּבְכֵלָיו | כְּלִי שם עצם | כ-ל-ה | 74 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.