המילה "בֶּטַח" בתורה

המילה "בטח" בתורה פירושה ביטחון, שקט וישיבה בלי פחד, וגם להישען ולסמוך על דבר, והיא מופיעה לראשונה במעשה שמעון ולוי (בראשית לד, כה) ובסך הכול 8 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

רוב ההופעות הן בצורה "לבטח" או "בטח", במשמעות של ביטחון ושקט. פעם אחת המילה באה כפועל, "בוטח", במשמעות של מי שסומך על דבר.

ויבאו על העיר בטח

ההופעה הראשונה היא במעשה שמעון ולוי: «וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי־בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל־הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל־זָכָר» (בראשית לד, כה). כאן בטח מתאר עיר שלא ציפתה לסכנה.

וישבתם על הארץ לבטח

בפרשת השמיטה הביטחון קשור לשמירת המצוות: «וַעֲשִׂיתֶם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל־הָאָרֶץ לָבֶטַח» (ויקרא כה, יח). ובפרשת הברכות: «וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם» (ויקרא כו, ה).

בברכת משה

בברכה לבנימין נאמר "ידיד ה׳ ישכן לבטח עליו". ובסוף הברכות: «וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל־אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף־שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל» (דברים לג, כח).

בוטח בחומות

בפרשת התוכחה נזכרות החומות הגבוהות והבצורות "אשר אתה בטח בהן", והפסוק מתאר את נפילתן.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות לבטח ובטח, ובפועל בוטח. מאותו שורש באה גם המילה אבטיח.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהביטחון האמיתי בא מתוך עשיית החוקים והמשפטים, ולא מתוך החומות לבדן. התורה מבטיחה ישיבה לבטח בארץ, יחד עם לחם לשובע ומנוחה מן האויבים.

מאת מערכת האתר.