למה קוראים מגילת רות בשבועות?
מגילת רות נקראת בשבועות מכמה טעמים: סיפורה מתרחש בזמן קציר החיטים והשעורים, כמו החג; רות המואבייה נכנסה לעם ישראל וקיבלה עליה את התורה ואת המצוות, כמו בני ישראל במעמד הר סיני; והמגילה מסתיימת בייחוס של דוד המלך, שלפי המסורת נולד ונפטר בשבועות. בקהילות אשכנז קוראים אותה בבית הכנסת ביום החג, ובקהילות רבות של הספרדים קוראים אותה בליל החג במסגרת התיקון או ביחידות.
על מה המגילה
מגילת רות היא אחת מחמש המגילות שבכתובים. היא מספרת על משפחה מבית לחם – אלימלך, נעמי ושני בניהם – שירדה למואב בשנת רעב. הבנים נשאו נשים מואביות, ואחרי מות האב והבנים חוזרת נעמי לארץ. כלתה רות מסרבת להיפרד ממנה ואומרת את המשפט המפורסם: "באשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקיך אלוקי". בבית לחם רות מלקטת שיבולים בשדה של בועז, קרוב משפחה, וזה מגלה אליה חסד. בסוף בועז נושא אותה לאישה, ונולד להם עובד – אביו של ישי, אביו של דוד המלך.
הטעמים לקריאה בשבועות
- זמן הקציר – המגילה מתרחשת "בתחילת קציר שעורים" ונמשכת "עד כלות קציר השעורים וקציר החטים" – בדיוק התקופה שבין פסח לשבועות. שבועות הוא "חג הקציר".
- קבלת התורה – רות קיבלה על עצמה את עול המצוות מבחירה ומאהבה. במעמד הר סיני עם ישראל כולו עשה את אותו הדבר – "נעשה ונשמע". במובן הזה, כל אחד מישראל עמד בסיני כ"גר" שנכנס תחת כנפי השכינה.
- דוד המלך – לפי המסורת דוד נולד ונפטר בשבועות, והמגילה מסתיימת בשושלת שלו.
- חסד – חז"ל אמרו שהמגילה נכתבה ללמד כמה גדול שכר גומלי חסדים. התורה כולה תחילתה חסד וסופה חסד, וכך גם המגילה.
מתי ואיך קוראים
- בקהילות אשכנז – קוראים את המגילה בבית הכנסת ביום החג (בחוץ לארץ ביום השני), לפני קריאת התורה. בחלק מהקהילות קוראים מתוך מגילה כתובה על קלף, ויש המברכים עליה "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו" – לפי מנהג המקום.
- בקהילות הספרדים – רבים קוראים אותה בליל החג במסגרת סדר התיקון, או בבוקר ביחידות, בלי ברכה.
- בבית – מי שאינו שומע בבית הכנסת יכול לקרוא את המגילה בעצמו, בחג או לפניו. היא קצרה – ארבעה פרקים – ונקראת בכחצי שעה.
עוד מנהגים בבית הכנסת
- עשרת הדיברות – נקראים בבוקר היום הראשון. נוהגים להביא את הילדים, ובקהילות רבות עומדים בשעת הקריאה.
- אקדמות – פיוט בארמית שנאמר בקהילות אשכנז לפני קריאת התורה ביום הראשון.
- אזהרות – פיוטים שמונים את תרי"ג המצוות, ונאמרים בקהילות הספרדים.
- יזכור – בקהילות אשכנז, ביום האחרון של החג.
מה אפשר ללמוד מהמגילה בחג
המגילה מתאימה במיוחד ללימוד משפחתי: על נאמנות ומסירות (רות ונעמי), על חסד בין אדם לחברו (בועז), ועל כך שגם ממשפחה שבורה ומעוני יכולה לצמוח מלכות. רבים בוחרים בה כנושא ללימוד בליל החג – על תיקון ליל שבועות.
טעויות נפוצות
- לחשוב שקריאת המגילה היא חובה כמו מגילת אסתר בפורים – זהו מנהג.
- לברך על הקריאה בקהילה שאין בה מנהג לברך.
- להחמיץ את קריאת עשרת הדיברות בבוקר בגלל עייפות מהלילה.
שאלות נפוצות
חובה לשמוע מגילת רות?
לא. זהו מנהג נפוץ, ואינו חובה כמו מגילת אסתר. מי שלא שמע יכול לקרוא אותה בעצמו.
מברכים על קריאת מגילת רות?
תלוי במנהג. בחלק מקהילות אשכנז, כשקוראים מתוך מגילה כשרה על קלף, מברכים. ברוב הקהילות האחרות קוראים בלי ברכה.
כמה זמן לוקח לקרוא את מגילת רות?
המגילה קצרה – ארבעה פרקים – ונקראת בדרך כלל בכחצי שעה.
עוד שאלות בנושא
תיקון ליל שבועות – מה לומדים כל הלילה ואיך מתפללים בבוקר
מנהג הלימוד בליל שבועות: מקורו, מה כולל סדר התיקון, איך לבחור לימוד, תפילת ותיקין בהנץ החמה, ומה הדין בברכות השחר למי שלא ישן.
למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות – ואיך עוברים לסעודה בשרית
מנהג מאכלי החלב בשבועות: הטעמים העיקריים, האם חובה לאכול גם בשר, ואיך מפרידים בין סעודה חלבית לבשרית באותו יום – לפי ההלכה המקובלת.
קריאת מגילה בפורים – מתי שומעים, מה מברכים ומה חשוב לדעת
מצוות מקרא מגילה: מתי קוראים בלילה וביום, שלוש הברכות שלפני הקריאה והברכה שאחריה, למה צריך לשמוע כל מילה, ומה עם רמקול ושידור.
להמשך
מאמרים מהעלונים בנושא
- הלכות שבועות: תחנון עד י"ב בסיון, מגילת רות, סעודה חלבית, טלטול ביום טוב וסגולת התיקוןתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות חג השבועות לבני אשכנז – לימוד בלילה, קישוט בירק, מגילת רות ותפילות החגתורה וחסד – בית זכריה
- נח: "צדיק תמים היה בדורותיו" – לשבח או לגנאי?תורה וחסד – בית זכריה
- שתי סגולות לעשירות וההבדל ביניהןתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות כשרות המאכלים – דבש, מזון מלכות ותולעיםתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.