הלכות חג השבועות – ברכות התורה, ברכות על תה וקפה, קידוש, סעודה ועירוב תבשילין

הלכות חג השבועות – מפסקי שו"ע ומורנו ורבינו רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

ז. ברכות התורה לניעור כל הלילה

הניעור כל הלילה יברך רק לאחר שיגיע עמוד השחר. ואם עבר ובירך קודם עמוד השחר, יש להסתפק אם יצא ידי חובה. וישמע מאחר או יתכוון באהבת עולם לצאת ידי חובת ברכות התורה. הישן על אצילי ידיו אינו צריך לברך ברכות התורה עד שיעלה עמוד השחר. (אך טוב וחסד).

ח. ברכות על תה וקפה בליל שבועות

חברים שעוסקים בתורה בליל שבועות, ומגישים להם מדי פעם בפעם תה או קפה, אפילו שהו בינתים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל, ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, אם עבר זמן עיכול צריך לחזור ולברך (יחו"ד ו יא) מי שברך ברכה אחרונה, רק מפני שחשש שיעבור זמן העיכול, והיה בדעתו בפירוש לאכול עוד, אינו חוזר לברך עליהם ברכה ראשונה (ילקו"י שבועות עמ' תרנב). אמנם מי שגמר בדעתו שלא לאכול או לשתות יותר ושוב נמלך ורוצה לאכול או לשתות צריך לחזור ולברך (שם עמ' תרמט).

ט. קידוש במקום סעודה

אין קידוש אלא במקום סעודה, ולכן העורכים קידוש אחר לימוד הלילה צריכים לאכול כזית פת או רביעית יין, או שיאכל כזית עוגה שמכילה שישית קמח, אבל אין להסתפק בעוגת גבינה שאין בה שיעור מן הקמח (שם).

י. זמן סעודת שחרית

זמן סעודת שחרית הוא עד כחצי שעה לאחר חצות היום. ויש אומרים שמי שלא עשה סעודת שחרית בזמנה, עושה פגם למעלה ועונשו גדול (זוהר פר' יתרו, וכ"פ בכה"ח סי' רעד ס"ק טוב). והמקילים יש להם על מה שיסמוכו (ילקו"י יו"ט).

יא. עירובי תבשילין

יום טוב שחל בערב שבת אסרו חז"ל לבשל או לאפות לצורך השבת, אלא על ידי עירובי תבשילין, דהיינו שיניח פת ותבשיל מערב יום טוב לשבת. וצריך להניח את העירוב בערב יום טוב עד השקיעה. ואז יהיה מותר לאפות ולבשל ביום טוב לצורך השבת. (ילקו"י יו"ט).