רבי עקיבא

תולדות חייו

רבי עקיבא חי בארץ ישראל בדור שאחרי חורבן הבית השני. באבות דרבי נתן מסופר שהיה רועה צאן עם הארץ, והחל ללמוד תורה רק בגיל ארבעים. בתלמוד (כתובות סב–סג) מסופר על אשתו רחל, בתו של כלבא שבוע, שעודדה אותו ללכת ללמוד, ועל שנות הלימוד הארוכות שבהן ישב בבית המדרש. רבותיו היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה.

רבי עקיבא היה מגדולי הדורשים בתורה. הוא דרש לא רק את המילים אלא גם את האותיות והתגים, וממנו יצאה שיטה שלמה של מדרש הלכה. דבריו ידועים מן המשנה ומפרקי אבות: ״חביב אדם שנברא בצלם״, ״הכל צפוי והרשות נתונה, ובטוב העולם נידון״ (אבות ג, יד–טו). גם הכלל ״ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה״ נאמר בשמו. חכמים אמרו שסתם משנה – רבי מאיר, סתם תוספתא – רבי נחמיה, וכולהו אליבא דרבי עקיבא (סנהדרין פו ע״א), כלומר המשנה כולה בנויה על תורתו.

בתלמוד (יבמות סב ע״ב) מובא שלרבי עקיבא היו עשרים וארבעה אלף תלמידים, ושמתו כולם בין פסח לעצרת, ולכן נוהגים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר. אחר כך העמיד חמישה תלמידים – רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע – ומהם יצאה התורה לדורות.

מרכז תורתו של רבי עקיבא היה בבני ברק, ובתלמוד (סנהדרין לב ע״ב) נאמר ״הלך אחר רבי עקיבא לבני ברק״ כדוגמה לבית דין חשוב שיש ללכת אחריו. במשנה (ידיים ג, ה) מובא דברו על שיר השירים: ״כל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים״. בתלמוד (חגיגה יד ע״ב) הוא נמנה עם ארבעה שנכנסו ל״פרדס״, והוא היחיד שנכנס בשלום ויצא בשלום. לפי הירושלמי (תענית ד, ה), כשיצא בר כוכבא למרד אמר עליו רבי עקיבא ״זה הוא מלכא משיחא״, וחכמים אחרים חלקו עליו. לפי המסורת בירושלמי (מגילה א, ט) גם אקילס הגר, שתרגם את התורה ליוונית, תרגם ״מפי רבי אליעזר ורבי יהושע״, בני דורו ורבותיו של רבי עקיבא.

בימי גזירות אדריאנוס, אחרי מרד בר כוכבא, המשיך רבי עקיבא ללמד תורה ברבים למרות האיסור, נאסר והוצא להורג. בתלמוד (ברכות סא ע״ב) מסופר שבשעת מיתתו קרא קריאת שמע ויצאה נשמתו ב״אחד״. הוא נמנה עם עשרת הרוגי מלכות שבפיוט ״אלה אזכרה״ הנאמר ביום הכיפורים.

תורתו ושיטתו

שיטת הדרש של רבי עקיבא מבוססת על ההנחה שאין בתורה מילה מיותרת: כל ״את״, ״גם״ ו״אך״ באים לרבות או למעט. בכך נבדל מבית מדרשו של רבי ישמעאל, שאמר ״דיברה תורה כלשון בני אדם״. מתוך שיטה זו נבנו מדרשי ההלכה שנמסרו בבית מדרשו.

באמונה ובמוסר לימד רבי עקיבא את ערך האדם (״חביב אדם שנברא בצלם״), את מתח הבחירה וההשגחה, ואת הקבלה של כל דבר כטוב – ״כל דעביד רחמנא לטב עביד״ (ברכות ס ע״ב), ואת ״ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה״.

ללימוד באתר: המשנה · פרקי אבות פרק ג

השפעתו על הדורות

כמעט כל התורה שבעל פה עוברת דרך תלמידיו של רבי עקיבא, ולכן הוא נחשב לאחד מאבות המשנה. מנהגי האבלות בספירת העומר, הקשר לל״ג בעומר וסיפור מיתתו על קידוש השם בפיוטי ״אלה אזכרה״ ו״ארזי הלבנון״ שומרים את זכרו בלוח השנה היהודי.

ספריו ותורתו

• משנתו של רבי עקיבא – המשנה, התוספתא והמדרשים ההלכתיים בנויים במידה רבה על תורתו ועל תורת תלמידיו. למשנה ←
• דבריו בפרקי אבות – ״חביב אדם שנברא בצלם״, ״הכל צפוי והרשות נתונה״ ועוד. לפרקי אבות פרק ג ←

יום ההילולא

אין תאריך פטירה מוסכם ומבוסס לרבי עקיבא, ולכן איננו מציינים יום הילולא. על פי המסורת ציונו בטבריה.

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

סיפורים על רבי עקיבא

• "לא תשימון עליו נשך" – המלוה בריבית מפסיד, ותשובת רבי עקיבא איגר על דמי הקבורה

  המלווים בריבית חושבים שהם מרוויחים, אך חז"ל אומרים שיותר ממה שמרויחים הם מפסידים. רבנו עובדיה יוסף מביא מעשה בפוזנא: כשבני עשיר שהלווה בריבית התלוננו בפני המושל על דמי קבורה גבוהים, השיב רבי עקיבא איגר שהמלוה בריבית אינו קם בתחיית המתים, ולכן קברו קנוי לו לעולם.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 353, פרשת משפטים תשפ״ב

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: רבי עקיבא איגר, מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

שאלות נפוצות