רבי מאיר בעל הנס – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רבי מאיר חי בארץ ישראל במאה השנייה לספירה, והיה מן החמישה שהעמיד רבי עקיבא בסוף ימיו. הוא למד גם אצל רבי ישמעאל, ובתלמוד מובא שלמד אף מפי אלישע בן אבויה (״אחר״) גם לאחר שזה יצא לתרבות רעה – ״רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק״ (חגיגה טו ע״ב). אשתו הייתה ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, שנודעה בחכמתה ובבקיאותה בתורה.

מקומו של רבי מאיר במשנה מיוחד: חכמים אמרו ש״סתם משנה – רבי מאיר״ (סנהדרין פו ע״א), כלומר משנה שאין בה שם אומר היא בדרך כלל לפי שיטתו, כפי שקיבל מרבי עקיבא. הוא נודע בחריפותו, ובתלמוד (עירובין יג ע״ב) נאמר שלא קבעו הלכה כמותו משום שחבריו לא יכלו לעמוד על סוף דעתו. מדבריו בפרקי אבות: ״הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה״ (אבות ד, י), ובראש פרק קניין תורה: ״כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה״.

בתלמוד (עירובין יג ע״ב) נאמר שלא רבי מאיר היה שמו אלא רבי נהוראי, ונקרא מאיר משום שהאיר את עיני חכמים בהלכה. הוא התפרנס כסופר (״לבלר״), כתב ספרי תורה ומגילות, ונודע בדקדוקו בכתיבה (עירובין יג ע״א). אחרי גזירות אדריאנוס היה מן החכמים שהתכנסו באושא וחידשו את מרכז התורה בגליל. בתלמוד (הוריות יג ע״ב) מסופר על מחלוקת בינו לבין רבן שמעון בן גמליאל, הנשיא, ובעקבותיה נאמרו דבריו בבית המדרש בשם ״אחרים אומרים״. במדרש משלי (לא) מסופר על בניו שמתו ביום השבת ועל ברוריה, שהודיעה לו את הדבר רק במוצאי שבת בדרך של משל על פיקדון שהוחזר לבעליו.

הכינוי ״בעל הנס״ קשור לסיפור שבתלמוד (עבודה זרה יח ע״א): רבי מאיר יצא להציל את אחות אשתו, שנלקחה בשבי הרומאים, ומסופר שאמר ״אלהא דמאיר ענני״ וניצל. מכאן נולד המנהג לתת צדקה לעילוי נשמתו ולומר ״אלהא דמאיר ענני״ כשמבקשים למצוא אבידה או להינצל מצרה. זהו מנהג עממי עתיק, ואין הוא מבטיח תוצאה.

ציונו המיוחס לו בטבריה, על שפת הכנרת, הוא מוקד עלייה לרגל, וההילולא נערכת בפסח שני, י״ד באייר. יש מן החוקרים שהעלו ספק אם הקבור שם הוא התנא רבי מאיר, אבל המסורת העממית קבעה את המקום כציונו.

תורתו ושיטתו

רבי מאיר היה מגדולי המשמרים של משנת רבי עקיבא, ובשל כך שיטתו נשמרה בסתם משנה. לצד חריפותו בהלכה היה גם מגדולי מספרי המשלים: בתלמוד (סנהדרין לח ע״ב) נאמר שהיו לו שלוש מאות משלות שועלים.

בפרקי אבות הוא מדגיש את מרכזיות לימוד התורה ואת הענווה: ״הוי שפל רוח בפני כל אדם״, ״אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו״ (אבות ד, כ – יש גרסאות המייחסות זאת לרבי). בראש פרק ו מובאת הברייתא בשמו על מעלת העוסק בתורה לשמה.

ללימוד באתר: המשנה · פרקי אבות פרק ד · פרקי אבות פרק ו

השפעתו על הדורות

שמו של רבי מאיר נקשר לצדקה לעניי ארץ ישראל: קופות ״רבי מאיר בעל הנס״ פעלו בקהילות ישראל בגולה מן המאה ה-18 ואילך, ובהן אספו מעות לתמיכה ביושבי הארץ. ההילולא בטבריה בפסח שני נעשתה לאחד ממועדי העלייה לקברי צדיקים בארץ.

ספריו ותורתו

• סתם משנה – המשנה שבידינו נערכה במידה רבה על פי משנתו של רבי מאיר. למשנה ←
• דבריו בפרקי אבות – ״הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה״ ופרק קניין תורה. לפרקי אבות פרק ד ←

יום ההילולא

יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס חל בפסח שני, י״ד באייר. על פי המסורת ציונו בטבריה, על שפת הכנרת. השנה הוא יחול בי״ד אייר תשפ״ז, יום שישי, 21 במאי 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• כוחה של תפילה – סיפור על אם שהתפללה רק על אחד מבניה

  אם התפללה שנים בקברי צדיקים על בנה השובב יוסי, שגדל והיה מצטיין בתורה. דווקא בנה הגדול משה, שעליו לא התפללה, עזב את עולם התורה, והיא למדה שעל כל הילדים צריך להתפלל כל הזמן.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 560, פרשת משפטים תשפ״ו

  לסיפור המלא ←

• מי היה רבי מאיר בעל הנס? שמו, רבותיו, ומוצאו מנירון קיסר שהתגייר

  רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ומוצאו מנירון קיסר שהתגייר. בגמרא מובא שנקרא רבי מאיר מפני שהאיר עיני החכמים בהלכה, והוא היה נשוי לברוריה, למד מרבי עקיבא ומרבותיו נוספים, ו"סתם משנה רבי מאיר".

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 420, פרשת אמור תשפ״ג

  לסיפור המלא ←

• נס העמוד בבניין הישיבה על ציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה – י"ד באייר

  לפני כ-150 שנה החלו חכמי טבריה להנהיג הילולא לרבי מאיר בעל הנס בי"ד באייר. בעת בניית הישיבה על ציונו, בשנת תרכ"ז, לא הצליחו להעביר את העמוד השני – והוא התגלגל וקפץ מעצמו ונפל בדיוק על גבי חברו, לעיני קהל ספרדים ואשכנזים.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 368, פרשת בהר תשפ״ב

  לסיפור המלא ←

שאלות נפוצות