הלל הזקן

תולדות חייו

הלל עלה מבבל לארץ ישראל, ובתלמוד מסופר על עניותו בימי לימודו: פעם לא היה לו כסף לשלם לשומר בית המדרש, ועלה וישב על פי הארובה כדי לשמוע דברי תורה משמעיה ואבטליון, עד שכיסהו השלג (יומא לה ע״ב). לאחר שפשט ספק הלכתי בעניין פסח שחל בשבת, הוא נתמנה לנשיא (פסחים סו ע״א). לפי התלמוד (שבת טו ע״א) הלל ובנו ובני בניו נהגו נשיאותם מאה שנה לפני חורבן הבית.

הלל ושמאי הם הזוג האחרון ב״זוגות״ שמנויים בפרק הראשון של פרקי אבות. ביניהם עצמם נחלקו רק בשלושה דברים, אבל תלמידיהם – בית הלל ובית שמאי – נחלקו במאות הלכות. התלמוד (עירובין יג ע״ב) מסביר שנפסקה הלכה כבית הלל משום שהיו נוחים ועלובים, ושנו את דבריהם ואת דברי בית שמאי, ואף הקדימו את דברי בית שמאי לדבריהם.

בספרי (דברים, וזאת הברכה) נאמר שהלל חי מאה ועשרים שנה כמשה רבנו: ארבעים שנה בבבל, ארבעים שנה שימש את החכמים, וארבעים שנה פרנס את ישראל. בתלמוד (סוכה כח ע״א) נאמר שהיו לו שמונים תלמידים – הגדול שבהם יונתן בן עוזיאל והקטן שבהם רבן יוחנן בן זכאי. ענוותנותו נעשתה לשם דבר: בתלמוד (שבת ל ע״ב – לא ע״א) מסופר על אדם שהתערב על ארבע מאות זוז שיצליח להקפיד את הלל, ובא אליו ערב שבת בשאלות של לגלוג, והלל ענה לו בסבלנות בכל פעם. בתוספתא (סנהדרין ז, יא) מובאות שבע ״מידות שדרש הלל״ – כללים לדרשת התורה, שהם יסוד ל״שלוש עשרה מידות״ של רבי ישמעאל.

מדבריו המפורסמים בפרקי אבות: ״הוי מתלמידיו של אהרן – אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה״, ״אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי״, ״אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו״. בתלמוד (שבת לא ע״א) מסופר על גוי שבא להתגייר ״על רגל אחת״, והלל אמר לו: ״דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור״.

בתחום ההלכה תיקן הלל את ה״פרוזבול״ (שביעית י, ג), שבאמצעותו המלווה מוסר את חובותיו לבית הדין ואינם נשמטים בשנת השמיטה, כדי שלא יימנעו אנשים מלהלוות לעניים. גם ״כורך״ של ליל הסדר נקרא על שמו: ״זכר למקדש כהלל״.

תורתו ושיטתו

בתורתו של הלל משתלבים דקדוק הלכתי ואהבת הבריות. הוא ראה בשלום, בענווה ובסבלנות תנאי ללימוד – ״לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד״ (אבות ב, ה) – ופתח את דלת בית המדרש גם לרחוקים, כפי שעולה מסיפורי הגרים שקירב (שבת לא ע״א).

דרכו ההלכתית מתאפיינת בחשיבה על צורכי הציבור, כמו תקנת הפרוזבול, ובהקפדה לשמוע ולשנות את דברי החולקים. הדרך הזאת עברה לבית הלל, שהלכה נפסקה כמותו ברוב המחלוקות.

ללימוד באתר: פרקי אבות פרק א · פרקי אבות פרק ב · המשנה

השפעתו על הדורות

מבית הלל יצאה שושלת הנשיאים: רבן גמליאל הזקן, רבן שמעון בן גמליאל, רבן גמליאל דיבנה, ועד רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. לפי המסורת, הלל השני – מצאצאיו – קבע את סדר הלוח העברי שנוהגים בו עד היום. ״זה כלל גדול״ שאמר לגר נעשה לאחד המשפטים המוכרים ביותר בתורה.

ספריו ותורתו

• דבריו בפרקי אבות – ״הוי מתלמידיו של אהרן״, ״אם אין אני לי מי לי״ ועוד, בפרקים א–ב. לפרקי אבות פרק א ←
• תקנת הפרוזבול – תקנה שמאפשרת לגבות חוב גם אחרי שנת השמיטה (משנה שביעית י, ג). למשנה ←

יום ההילולא

אין תאריך פטירה מוסכם ומבוסס להלל הזקן, ולכן איננו מציינים יום הילולא. על פי המסורת נקבר במירון, במערה המכונה ״מערת הלל ושמאי״.

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

שאלות נפוצות