שמעון הצדיק

תולדות חייו

שמעון הצדיק חי בימי הבית השני, בתקופה שבין אנשי כנסת הגדולה לבין דור ה״זוגות״. במשנה (אבות א, ב) הוא מתואר כ״משיירי כנסת הגדולה״ – מן האחרונים שבחבורת החכמים שהנהיגה את העם אחרי שיבת ציון. הוא שימש ככהן גדול, והמסורת רואה בו את אחד הכהנים הגדולים החשובים בכל ימי הבית. מקומו בשרשרת המסורה חשוב במיוחד: תלמידו, אנטיגנוס איש סוכו, קיבל ממנו, וממנו המשיכה התורה לזוגות – יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן – ועד הלל ושמאי.

זיהויו ההיסטורי אינו ודאי. בספר בן סירא (פרק נ) מתואר בהתפעלות כהן גדול בשם שמעון בן יוחנן, ויש חוקרים שמזהים אותו עם שמעון הצדיק; אחרים מזהים אותו עם כהן גדול בשם שמעון שחי דור או שניים קודם לכן. בתלמוד (יומא סט ע״א) מסופר שהוא יצא לקראת אלכסנדר מוקדון כשבא לירושלים, ושבזכות פגישה זו לא נחרב המקדש; בספרות ההיסטורית של יוסף בן מתתיהו מסופר סיפור דומה בשם כהן גדול אחר, ולכן גם הסיפור הזה הוא מן השאלות שחוקרים דנים בהן.

בתלמוד (יומא לט ע״א) מסופר שבארבעים השנים שבהן שימש שמעון הצדיק ככהן גדול נראו סימני ברכה במקדש: גורל ״לה׳״ עלה תמיד בימין, לשון של זהורית הלבינה ביום הכיפורים, ונר המערבי דלק תמיד. עוד מסופר (נזיר ד ע״ב) שמעולם לא אכל מקורבן של נזיר טמא, מלבד פעם אחת, כשבא אליו רועה צעיר שנדר נזירות כדי להינצל מן הגאווה כשראה את יופיו בבבואת המים. סיפור זה מבטא את הערכתו לנדר שנעשה לשם שמים בלבד.

לפי התלמוד (מנחות קט ע״ב), לפני פטירתו הודיע שימות באותה שנה, וציווה שבנו יכהן אחריו. מקום קבורתו המסורתי הוא מערה בצפון ירושלים, בשכונה הקרויה היום על שמו, ובמקום נוהגים לעלות לתפילה, ובמנהג קהילות רבות גם לערוך בו תספורת ראשונה לילדים (״חלאקה״). שמו נקשר במסורת עם המעבר מתקופת הנביאים לתקופת החכמים, ודמותו מסמלת את הכהן הגדול שהוא גם איש תורה וחסד.

בפרקי אבות נמסרת אחריו שרשרת של ״זוגות״, ובזכות מקומו בראשה נחשב שמעון הצדיק לאחד ממעצבי התורה שבעל פה בתקופת הבית השני. הוא נזכר גם בתפילות ובפיוטים של יום הכיפורים, שבהם מתוארת עבודת הכהן הגדול במקדש.

תורתו ושיטתו

המשנה ששמעון הצדיק אמר היא אחד היסודות של תפיסת העולם היהודית: העולם נשען על שלושה עמודים – התורה, העבודה (עבודת המקדש, ובזמן הזה התפילה) וגמילות החסדים. לכל אחד מהם מקום משלו, ואף אחד מהם אינו מספיק לבדו. המפרשים על פרקי אבות הרחיבו את המשנה כמבטאת את יחס האדם לה׳, לעצמו ולחברו.

ללימוד באתר: פרקי אבות פרק א · צדקה וחסד

השפעתו על הדורות

שמעון הצדיק הוא החוליה שמחברת בין אנשי כנסת הגדולה לבין חכמי המשנה. ציונו בירושלים הוא מן המקומות הוותיקים לעלייה לקברי צדיקים בעיר, ושמו נקרא על השכונה שסביבו.

ספריו ותורתו

• דבריו בפרקי אבות – ״על שלושה דברים העולם עומד – על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים״ (אבות א, ב). לפרקי אבות פרק א ←

יום ההילולא

אין תאריך פטירה מוסכם ומבוסס לשמעון הצדיק, ולכן איננו מציינים יום הילולא. לפי המסורת ציונו בירושלים, בשכונה הקרויה על שמו; יש שפקפקו בזיהוי.

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

שאלות נפוצות