האם תפילה יכולה לשנות גזירה?

״ארבעה דברים מקרעין גזר דין״

רבי יצחק אומר בגמרא (ראש השנה טז ע״ב): ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם – צדקה (״וצדקה תציל ממות״), צעקה (״ויצעקו אל ה׳ בצר להם״), שינוי השם (שרי שנקראה שרה), ושינוי מעשה (אנשי נינוה, ״וירא האלהים את מעשיהם״). ויש אומרים: אף שינוי מקום, כמו אברהם שנאמר לו ״לך לך״.

מכאן נוסח ״ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רע הגזרה״ שבתפילת ״ונתנה תוקף״ בימים הנוראים.

חזקיהו: ״אל ימנע עצמו מן הרחמים״

הגמרא בברכות (י ע״א) מספרת שישעיהו בא אל חזקיהו החולה ואמר לו ״כי מת אתה ולא תחיה״. חזקיהו השיב: ״כך מקובלני מבית אבי אבא – אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים״. הוא הסב פניו אל הקיר והתפלל, ונאמר לו ״הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה״ (מלכים ב כ; ישעיהו לח).

ובאותה רוח אומרת הגמרא (ברכות לב ע״ב): ״ראה אדם שהתפלל ולא נענה – יחזור ויתפלל״. התפילה אינה ניסיון חד־פעמי.

לפני גזר הדין ואחריו

בראש השנה (יז ע״ב–יח ע״א) נחלקו אמוראים: יש שאמרו שתפילה מועילה רק לפני גזר הדין, ורבי יצחק אומר ״יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין״. הגמרא מבחינה בין ציבור ליחיד: גזר דין של ציבור – נקרע, ובגזר דין של יחיד יש מחלוקת תנאים.

בפועל, ההלכה והמנהג הם להתפלל תמיד – על חולה, על צרה ועל כל צורך – ולא לומר ״כבר נגזר״. ראו תפילה על חולה. וחכמים הוסיפו: ״כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה״ (בבא קמא צב ע״א).

איך תפילה פועלת? שאלה פילוסופית

אם הקב״ה יודע הכול ורצונו אינו משתנה, איך תפילה משנה משהו? ר׳ יוסף אלבו, בספר העיקרים (מאמר ד, פרק יח), מסביר: הגזירה נגזרה על האדם במצב מסוים. כשהוא מתפלל, מתקרב לה׳ ומשתנה – הוא כבר אינו אותו ״מקבל״, והגזירה שהייתה ראויה לו קודם אינה ראויה לו עכשיו. השינוי הוא באדם, לא בבורא.

הרמב״ם (הלכות תפילה א, א–ב) מגדיר את התפילה כמצוות עשה – ״עבודה שבלב״ – שבה האדם משבח, מבקש את צרכיו ומודה. הבקשה עצמה היא חלק מן העבודה: האדם מכיר בכך שהכול בידי ה׳. על מבנה התפילה ראו שמונה עשרה ומדריך התפילה.

תפילה בעת צרה

1. להוסיף בקשה אישית בברכה המתאימה בשמונה עשרה, או ב״שומע תפילה״.
2. לומר פרקי תהלים – ראו תהלים.
3. לצרף צדקה לתפילה – ״וצדקה תציל ממות״.
4. להתפלל גם על אחרים שזקוקים לאותו דבר.

טעויות נפוצות

• לחשוב שאחרי שנאמרה בשורה קשה כבר אין טעם להתפלל. ״אל ימנע עצמו מן הרחמים״.
• לחשוב שתפילה ״פועלת״ כמו סגולה מכנית. לפי ספר העיקרים, היא פועלת דרך השינוי באדם.
• להתייאש כשתפילה לא נענתה. ״יחזור ויתפלל״.