שוכן עד, האל בתעצומות והמלך – איפה מתחיל שליח הציבור

שלוש נקודות פתיחה

הקטעים שבסוף ״נשמת״ בנויים כשרשרת: ״האל בתעצומות עזך, הגדול בכבוד שמך, הגבור לנצח והנורא בנוראותיך״, אחריו ״המלך היושב על כסא רם ונשא״, ואחריו ״שוכן עד מרום וקדוש שמו״. בסידור אשכנז מופיעות הוראות לחזן: ביום טוב הוא מתחיל ב״האל בתעצומות״, ובשבת ב״שוכן עד״. ובימים הנוראים, כשעיקר היום הוא המלכת ה׳, מתחילים ב״המלך״ – ונוהגים להאריך בו בניגון מיוחד.

הרעיון פשוט: כל יום מדגיש תכונה אחרת. ביום טוב – הגבורה של ה׳ שגאל אותנו ממצרים ונתן את התורה; בראש השנה וביום הכיפורים – המלכות; ובשבת – ה׳ ששוכן ״עד״, לנצח, והשבת היא זכר לבריאה.

״רננו צדיקים בה׳״

אחרי ״שוכן עד״ בא הפסוק ״רננו צדיקים בה׳, לישרים נאוה תהלה״ (תהילים לג, א), ואחריו ארבע שורות קצרות: ״בפי ישרים… צדיקים… חסידים… קדושים…״. האותיות הראשונות של ארבעת התארים – י, צ, ח, ק – יוצרות את השם יצחק, ובנוסח ספרד, שבו הפעלים מסודרים ״תתרומם, תתברך, תתקדש, תתהלל״, מסתתר בהם גם השם רבקה. סדר הפעלים שונה בין הנוסחים, וכל נוסח מובא בעמוד שלו.

מה עושים בקהילה אחרת

בקהילות עדות המזרח ובקהילות אחרות המנהג איפה מתחיל שליח הציבור, ומה הציבור אומר בקול, שונה ממקום למקום. מי שמגיע לבית כנסת חדש – הולך לפי מנהג המקום, ומי שמתמנה לשליח ציבור – שואל את הגבאי או את הרב מה נוהגים.

הנוסחים המלאים, עם ההוראות לחזן: עדות המזרח · אשכנז · ספרד.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. שליח ציבור בפעם הראשונה? בררו מראש באיזה קטע מתחילים בבית הכנסת הזה.
2. בימים הנוראים – הקשיבו לניגון של ״המלך״; בקהילות רבות הוא מסורת של דורות.

המקורות

• תהילים לג, א – ״רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה״