נשמת כל חי בליל הסדר – איפה בהגדה ולמה

הכוס הרביעית

ארבע הכוסות של ליל הסדר מחולקות לאורך הערב: הקידוש, סוף ״מגיד״, ברכת המזון, ולבסוף ההלל. על הכוס הרביעית המשנה אומרת ״גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר״. ההלל מתחיל עוד לפני הסעודה – ״לא לנו״ ממשיך אחריה – וכשמגיעים לסופו, באה ״ברכת השיר״ כחתימה.

הגמרא מביאה מחלוקת: לרב יהודה ברכת השיר היא ״יהללוך״, ולרבי יוחנן היא ״נשמת כל חי״. השולחן ערוך כותב שאחרי גמר ההלל אומרים ״הלל הגדול״ – מזמור קלו בתהילים, ״הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו״ – ״ואח״כ אומר נשמת כל חי וישתבח״, ואחר כך ״יהללוך״. כך אומרים את שתי הדעות יחד.

למה דווקא כאן

ליל הסדר כולו הוא סיפור של הודיה: ״לפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח…״. אחרי שסיפרנו את יציאת מצרים, אכלנו מצה ומרור, ובירכנו על המזון – מגיע הרגע שבו אומרים שגם כל זה אינו מספיק. ״נשמת״, עם ״אילו פינו מלא שירה כים״, היא המילים המתאימות לסיום כזה.

יש משהו מיוחד בכך שאותה תפילה נאמרת גם בכל שבת: מי שאומר ״נשמת״ בשחרית של שבת אומר, בעצם, את סיום ליל הסדר – תודה על הגאולה, בכל שבוע מחדש.

טיפ מעשי לסדר

החלק הזה של ההגדה מגיע מאוחר, כשהילדים עייפים. כדאי לחלק את הקריאה בין המסובים, ולשיר יחד את ״הלל הגדול״ – ״כי לעולם חסדו״ הוא פזמון שקל להצטרף אליו. על סדר הערב כולו ראו סדר ליל הסדר.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. סמנו בהגדה מראש את ״נשמת״, כדי לא לדלג עליה בעייפות של סוף הערב.
2. חלקו את הקריאה בין המסובים – כל אחד קטע.

המקורות

• משנה פסחים י, ז (בבלי פסחים קיז ע״ב) – ״רביעי גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר״
• בבלי פסחים קיח ע״א – ״מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ה׳ אלהינו ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי״
• שולחן ערוך אורח חיים תפ, א – ״ואח״כ אומר נשמת כל חי וישתבח״