מתי אומרים נשמת כל חי – שבת, יום טוב וליל הסדר

בשחרית של שבת ויום טוב

סדר שחרית של שבת מתחיל כמו בחול – ברכות השחר וקרבנות – ובפסוקי דזמרה מוסיפים מזמורים מיוחדים לשבת. אחרי ״אז ישיר״, שירת הים, אומרים ״נשמת כל חי״, ואחריה ״שוכן עד״ וברכת ״ישתבח״. כך גם בשלושת הרגלים, בראש השנה וביום הכיפורים.

גם בחול המועד – שאינו יום טוב – אין אומרים ״נשמת״. ובראש חודש שחל בחול, אף שאומרים הלל, הסדר הוא של יום חול. בשאלה על יום מסוים – בודקים בסידור או שואלים את רב הקהילה. סדר התפילה כולו מוסבר בסדר התפילות.

בליל הסדר

בהגדה של פסח, אחרי שמסיימים את ההלל ואת ״הלל הגדול״ (״הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו״), אומרים ״נשמת כל חי״ ו״ישתבח״, ואחריהם שותים את הכוס הרביעית. כך כותב השולחן ערוך (אורח חיים תפ, א). על המקום של התפילה בהגדה ועל הטעם לכך – בנשמת בליל הסדר.

מי שהגיע באמצע או ששכח

מי שמאחר לבית הכנסת ורוצה להדביק את הציבור בתפילת שמונה עשרה, מדלג על חלק מפסוקי דזמרה. בסידורים ובספרי ההלכה מובא סדר עדיפויות – מה אומרים קודם ועל מה אפשר לוותר – ולשאלה איפה ״נשמת״ נכנסת בו יש דעות. כדאי לשאול את רב הקהילה מראש, כדי לדעת מה לעשות כשזה קורה.

ומי ששכח לגמרי לומר ״נשמת״ והתפלל – תפילתו תקפה. ״נשמת״ היא תוספת של שבח, ולא חלק שבלעדיו התפילה פסולה.

איפה מתחיל שליח הציבור

בשבת ובחג שליח הציבור של שחרית מתחיל בדרך כלל לא בתחילת ״נשמת״ אלא בהמשך שלה – ובמקום שונה בכל יום: בשבת, ביום טוב ובימים הנוראים. על המנהגים השונים – בשוכן עד, האל בתעצומות והמלך.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. בבית הכנסת: אם הציבור מקדים אתכם, שאלו מראש את הרב מה לדלג.
2. אם אתם מתפללים בבית בשבת – אל תשכחו להוסיף ״נשמת״ לפני ״ישתבח״.

המקורות

• בבלי פסחים קיח ע״א – ״מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ה׳ אלהינו ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי״
• שולחן ערוך אורח חיים תפ, א – ״ואח״כ אומר נשמת כל חי וישתבח״