נוסחי תפילה
נשמת כל חי נוסח עדות המזרח – נוסח מלא
״נשמת כל חי״ היא שירת שבח שנאמרת בשחרית של שבת ויום טוב לפני ״ישתבח״. כאן מובא הנוסח המלא לפי סידור עדות המזרח.
״נשמת״ נזכרת בגמרא (פסחים קיח, א) בשם ״ברכת השיר״, ונאמרת בשבתות ובימים טובים בסוף פסוקי דזמרה (שולחן ערוך אורח חיים סימן רפא), וכן בליל הסדר.
רבים נוהגים לקבל על עצמם לומר ״נשמת״ כהודיה על ישועה. זהו מנהג של הודיה, לא סגולה המבטיחה תוצאה.
ההבדלים בין הנוסחים
נוסח ספרד הוא נוסח החסידים, שמבוסס על נוסח אשכנז עם שינויים לפי סידור האר״י; נוסח עדות המזרח (״ספרדי״) הוא נוסח קהילות ספרד והמזרח; נוסח אשכנז הוא נוסח קהילות מערב ומזרח אירופה. ההבדלים הם בעיקר בתוספות ובמילים בודדות – עיקר הברכות זהה. התפללו לפי נוסח קהילתכם.
נשמת כל חי נוסח עדות המזרח – הנוסח המלא
כשאומר נשמת כל חי יְכַוֵּן לקבל תוספת נפש יתירה דבחינת היום
נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה:
אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֵּה מֵתִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים:
וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבֵּי רִבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ, וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ, וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ, וִיפָאֲרוּ (וִישׁוֹררוּ), אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד, כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ! מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי ואֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ:
שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ, וכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה:
בּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם,
וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,
וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ,
וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל,
בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, וּלְנַצֵּחַ, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ: וּבְכֵן
שֶׁבַח בִּרְכַּת "יִשְׁתַּבַּח" הוּא עָצוּם ונוֹרָא מְאֹד, וְיֵשׁ בָּהּ י"ג שְׁבָחִים כְּנֶגֶד י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, וְאֵין לְמַהֵר אֲמִירָתָם אֶלָּא אוֹמְרָם בִּנְעִימָה כִּמְסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים (החיד"א בשם היעב"ץ, בא"ח). וְיִמְנֶה אוֹתָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם לְקַדִּישׁ וּקְדֹֻשָּׁה, וְאִם הֻכְרַח לְהַפְסִיק יַחְזֹר לוֹמַר כִּי לְךָ נָאֶה וכו' כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר הַי"ג שְׁבָחִים בְּלִי הֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְעוֹלָם וָעֶד: שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֶל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֶל הַהוֹדָאות, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ, אֶל, חַי הָעולָמִים. אָמֵן:
מקור הנוסח: סידור עדות המזרח, מהדורת תורת אמת (Torat Emet 357), כפי שהועלה לספריא (Sefaria) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain). עיבוד תצוגה: האתר.
שאלות נפוצות
מתי אומרים נשמת כל חי?
בשבת ויום טוב בתפילת שחרית, בסוף פסוקי דזמרה לפני ״ישתבח״, ובליל הסדר בהגדה. בימות החול אין אומרים אותה בתפילה.
למה נודרים לומר נשמת כל חי?
יש מנהג לקבל על עצמו לומר ״נשמת״ בהודיה על ישועה. זהו מנהג, לא חיוב ולא הבטחה. ראו את השאלה המלאה בשאלות ותשובות.
האם אישה יכולה לומר נשמת כל חי?
כן. נשמת היא שבח והודיה, ונשים רבות נוהגות לאומרה, גם בקבלה מיוחדת.
נשמת כל חי בנוסחים נוספים
עוד באתר בנושא
נוסחי תפילה נוספים
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.