מה זה נשמת כל חי – המקור, התוכן ומשמעות השם

שירה של כל הנבראים

התפילה פותחת במילים ״נשמת כל חי תברך את שמך״ – כל מה שחי, כל נשמה ונשמה, מברכת את ה׳. מכאן היא עוברת לתיאור של ה׳ כגואל ומציל, שאין לנו מלבדו, ומגיעה לאחד הקטעים המפורסמים בסידור: גם אילו היה פינו מלא שירה כמו הים, ולשוננו רנה כהמון גליו – לא היינו מספיקים להודות על אחת מני אלף אלפים של הטובות שעשה עמנו.

אחרי זה התפילה מונה את חלקי הגוף – הפה, הלשון, העיניים, הידיים, הרגליים, הלב והכליות – וכל אחד מהם מתחייב להודות. בסוף מובא הפסוק ״כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך״ (תהילים לה, י), והתפילה עוברת ל״שוכן עד״ ולברכת ״ישתבח״. על הפירוש של הקטעים המרכזיים הרחבנו בפירוש נשמת כל חי.

״ברכת השיר״

המשנה בפסחים מתארת את הכוס הרביעית בליל הסדר: גומרים עליה את ההלל ״ואומר עליו ברכת השיר״. הגמרא שואלת מה היא ברכת השיר, ומביאה שתי דעות: רב יהודה אומר שזו ״יהללוך ה׳ אלהינו״, ורבי יוחנן אומר שזו ״נשמת כל חי״. להלכה אומרים בהגדה את שתיהן, כפי שכותב השולחן ערוך (אורח חיים תפ, א).

השם ״ברכת השיר״ מסביר את מקומה של התפילה גם בשבת: היא באה בסוף פסוקי דזמרה, אחרי מזמורי התהילים ושירת הים, כמו חתימה לכל השירה שנאמרה עד כאן.

למה דווקא בשבת ובחג

בימי חול פסוקי דזמרה קצרים יותר, ומסיימים ב״ישתבח״ מיד אחרי שירת הים. בשבת וביום טוב מוסיפים מזמורים, ובסופם את ״נשמת״. בסידור ספרד מובא טעם שקשור לנשמה היתרה: הגמרא אומרת ש״נשמה יתירה נותן הקב״ה באדם ערב שבת״ ונוטל אותה במוצאי שבת (ביצה טז ע״א), ולכן מתאים לפתוח דווקא בשבת במילה ״נשמת״.

הנוסח המלא נמצא בשלושה נוסחים: עדות המזרח, אשכנז וספרד.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. בשבת הקרובה נסו לומר את ״נשמת״ לאט, ולעצור על כל איבר שהתפילה מזכירה.
2. בליל הסדר שימו לב: ״נשמת״ מופיעה בהגדה בסוף ההלל, לפני הכוס הרביעית.

המקורות

• משנה פסחים י, ז (בבלי פסחים קיז ע״ב) – ״רביעי גומר עליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר״
• בבלי פסחים קיח ע״א – ״מאי ברכת השיר רב יהודה אמר יהללוך ה׳ אלהינו ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי״
• שולחן ערוך אורח חיים תפ, א – ״ואח״כ אומר נשמת כל חי וישתבח״
• בבלי ביצה טז ע״א – ״נשמה יתירה נותן הקב״ה באדם ערב שבת״