ימים קשים: מה עושים כשקשה

יום שבו הכול כבד

יש ימים שבהם קשה בלי סיבה ברורה, ויש ימים שבהם הכול מגיע יחד – בשורה רעה, ריב, עייפות, כישלון. בימים כאלה הטעות הנפוצה היא לדרוש מעצמנו לתפקד כרגיל, ואז לכעוס על עצמנו כשלא מצליחים. הצעד הראשון הוא להודות: ״היום קשה לי״.

תהילים הוא במידה רבה ספר של ימים קשים. ״ממעמקים קראתיך ה׳״, ״עד אנה ה׳ תשכחני נצח״, ״אלי אלי למה עזבתני״. דוד לא חיכה ליום טוב כדי להתפלל; הוא התפלל מתוך הקושי, במילים של הקושי. אין צורך לייפות את מה שמרגישים.

הבסיס קודם

ביום קשה, מטרות גדולות יכולות לחכות. מה שחשוב הוא הבסיס: לאכול משהו, לשתות, לנוח, לצאת לאוויר ולאור לכמה דקות. כמו שאליהו קיבל קודם אוכל ושינה, ורק אחר כך המשיך בדרך. כדאי לבטל מה שאפשר לבטל, ולהשאיר רק את מה שבאמת חייבים.

תנועה עוזרת לרבים – גם הליכה קצרה סביב הבית. וכדאי להפחית ״רעש״: חדשות, רשתות חברתיות, השוואות. ביום קשה הם רק מכבידים.

לא לבד

״דאגה בלב איש – ישיחנה לאחרים״. ביום קשה עוזר לדבר עם מישהו: לא כדי לקבל פתרון, אלא כדי לא לשאת לבד. אפשר לכתוב לחבר: ״אין לי כוח לדבר, רק רציתי שתדע שהיום קשה לי״. רוב האנשים שאוהבים אותנו רוצים לדעת.

ומותר לבכות. ״ואף על פי ששערי תפלה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו״. הבכי איננו חולשה; הוא שחרור, ולפעמים גם תפילה. ראו עוד בבכי ודמעות.

מחר

״בערב ילין בכי ולבקר רנה״. יום קשה הוא יום אחד. לפני השינה אפשר לכתוב שלושה דברים שעברתם היום – גם אם הם קטנים מאוד: ״קמתי״, ״אכלתי״, ״דיברתי עם אמא״. זו לא הצלחה קטנה; ביום קשה זו הצלחה גדולה.

ואם הימים הקשים מצטברים לשבועות, אם אין רגעים טובים בכלל, או שעולות מחשבות שאין טעם לחיות – זה כבר לא ״יום קשה״. פנו לרופא המשפחה או לאיש מקצוע, ובמצוקה חריפה לער״ן 1201. ראו עצב או דיכאון?.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. אמרו לעצמכם: ״היום קשה לי״ – בלי שיפוט.
2. בטלו משימה אחת שאפשר לדחות.
3. אכלו, שתו וצאו לאוויר לכמה דקות.
4. כתבו לאדם קרוב: ״היום קשה לי״.
5. בערב – רשמו שלושה דברים שעברתם היום, גם קטנים.

המקורות

• תהלים קל, א – ״ממעמקים קראתיך ה׳״
• תהלים יג, ב – ״עד אנה ה׳ תשכחני נצח״
• תהלים כב, ב – ״אלי אלי למה עזבתני״
• בבלי יומא עה ע״א – ״ישיחנה לאחרים״
• בבלי ברכות לב ע״ב – ״שערי דמעה לא ננעלו״
• תהלים ל, ו – ״בערב ילין בכי ולבקר רנה״