תקווה: משפטים ומחשבות לימים קשים
מערכת האתר · עודכן
התנ״ך מלא בפסוקי תקווה שנאמרו דווקא בתוך משבר: ״ויש תקוה לאחריתך״ (ירמיהו לא, טז), ״בערב ילין בכי ולבקר רנה״ (תהלים ל, ו), ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״ (איכה ג, כג). תקווה איננה הבטחה שהכול יסתדר מחר, אלא ידיעה שהמצב הזה איננו סוף הסיפור.
תקווה איננה אופטימיות
אופטימיות אומרת ״הכול יהיה בסדר״. תקווה אומרת משהו צנוע ועמוק יותר: ״זה עוד לא הסוף״. רבים מפסוקי התקווה בתנ״ך נאמרו בזמנים הקשים ביותר – בחורבן, בגלות, ברדיפה. הם לא מכחישים את הכאב; הם עומדים בתוכו ומסתכלים קדימה.
הנביא הושע מדבר על ״עמק עכור לפתח תקוה״ – עמק של צרה שהופך לפתח. לא שהעמק נעלם, אלא שנפתח בו פתח. וכך מתארים אנשים רבים שעברו תקופות קשות: הדלת לא נפתחה בבת אחת, אלא סדק אחר סדק.
שנים עשר פסוקים ומחשבות
״ויש תקוה לאחריתך נאם ה׳״ (ירמיהו לא, טז) – נאמר לרחל המבכה על בניה. הבכי אמיתי, והתקווה גם. ״בערב ילין בכי ולבקר רנה״ (תהלים ל, ו) – הלילה של הבכי לא נמשך לנצח. ״חסדי ה׳ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, חדשים לבקרים רבה אמונתך״ (איכה ג, כב–כג) – נכתב בתוך ספר הקינות עצמו. כל בוקר הוא התחלה חדשה.
״הזרעים בדמעה ברנה יקצרו״ (תהלים קכו, ה) – הדמעות של היום הן זרעים. ״קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳״ (תהלים כז, יד) – פעמיים ״קוה״: כשהתקווה הראשונה נשחקת, מתחילים שוב. ״מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי, הוחילי לאלהים כי עוד אודנו״ (תהלים מב, ו) – שיחה פנימית עם הנפש העצובה: עוד יבוא יום שבו אודה. ״שובו לבצרון אסירי התקוה״ (זכריה ט, יב) – ״אסירי התקוה״: אנשים שהתקווה לא נותנת להם להתייאש.
״וקוי ה׳ יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים, ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו״ (ישעיהו מ, לא) – הכוח מתחלף ומתחדש. ״כי שבע יפול צדיק וקם״ (משלי כד, טז) – הנפילה איננה הסוף. ״גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי״ (תהלים כג, ד) – גם בגיא, לא לבד. ״קרוב ה׳ לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע״ (תהלים לד, יט). ובספרי החסידות מובא בשם רבי נחמן מברסלב הרעיון שאין ייאוש בעולם כלל (ליקוטי מוהר״ן תנינא, עח) – כל עוד אדם חי, יש פתח.
לשלוח מילה מחזקת
מי שקשה לו לא תמיד צריך פסוק – לפעמים הוא צריך לדעת שמישהו חושב עליו. הודעה טובה היא קצרה ואישית: ״חשבתי עליך היום. אני כאן.״ אפשר להוסיף פסוק אחד שמתאים, אבל בלי הטפה ובלי ״הכול לטובה״. ״דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה״ – לפעמים ה״דבר הטוב״ הוא פשוט ״אני איתך״.
על איך עוזרים באמת לחבר שעובר תקופה קשה – ראו איך לעזור לחבר שעצוב.
כשהתקווה נגמרת
יש מצבים שבהם אדם מרגיש שאין תקווה בכלל – שהמצב לא ישתנה לעולם, שאין טעם. זו תחושה חזקה ואמיתית, אבל היא לא עובדה; היא לא פעם חלק ממצב שאפשר לטפל בו. אם זה מה שאתם מרגישים – אל תישארו עם זה לבד. התקשרו לער״ן 1201, כתבו לסה״ר, ספרו לאדם קרוב ופנו לרופא המשפחה. ובסכנה מיידית – מד״א 101.
״ונשמרתם מאד לנפשתיכם״. לבקש עזרה זה לא לוותר על התקווה – זה הצעד הראשון שלה.
מה אפשר לעשות כבר היום
- בחרו פסוק אחד מהרשימה, וכתבו אותו על פתק ליד המיטה.
- אמרו בבוקר: ״חדשים לבקרים״ – היום הוא התחלה חדשה.
- שלחו היום הודעה קצרה לאדם שעובר תקופה קשה.
- כתבו רגע אחד מהעבר שבו הצלחתם לעבור משהו קשה.
- אם התקווה נגמרת – התקשרו לער״ן 1201.
המקורות
- ירמיהו לא, טז – ״ויש תקוה לאחריתך נאם ה׳״
- תהלים ל, ו – ״בערב ילין בכי ולבקר רנה״
- איכה ג, כב–כג – ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״
- הושע ב, יז – ״ואת עמק עכור לפתח תקוה״
- תהלים קכו, ה – ״הזרעים בדמעה ברנה יקצרו״
- תהלים מב, ו – ״מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו״
- זכריה ט, יב – ״שובו לבצרון אסירי התקוה״
- ישעיהו מ, לא – ״וקוי ה׳ יחליפו כח״
- ליקוטי מוהר״ן תנינא, עח
שאלות נפוצות
מה הם פסוקים של תקווה?
״ויש תקוה לאחריתך״ (ירמיהו לא, טז), ״בערב ילין בכי ולבקר רנה״ (תהלים ל, ו), ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״ (איכה ג, כג), ״קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך״ (תהלים כז, יד) ו״כי שבע יפול צדיק וקם״ (משלי כד, טז).
מה כותבים למי שעובר תקופה קשה?
משהו קצר ואישי: ״חשבתי עליך, אני כאן״. אפשר להוסיף פסוק אחד, בלי הטפה ובלי להסביר למה זה קרה.
מה עושים כשאין תקווה?
לא נשארים לבד: מספרים לאדם קרוב, מתקשרים לער״ן 1201 בכל שעה ופונים לרופא המשפחה. בסכנה מיידית – מד״א 101. תחושת חוסר תקווה היא לא פעם חלק ממצב שאפשר לטפל בו.