בדידות: איך יוצאים ממנה – ומה זה ״לא טוב היות האדם לבדו״

״לא טוב״

בכל ימי הבריאה התורה חוזרת על המילים ״כי טוב״. הפעם הראשונה שבה נאמר ״לא טוב״ היא על האדם: ״לא טוב היות האדם לבדו״. עוד לפני כל חטא, הבדידות מוצגת כחסר יסודי. האדם נברא לקשר.

בגמרא בתענית מסופר על חוני המעגל, שישן שבעים שנה, וכשהתעורר לא הכירו אותו ולא האמינו לו. הוא ביקש רחמים ומת. ועל כך אמר רבא: ״היינו דאמרי אינשי, או חברותא או מיתותא״ – או חברותא, או מוות. משפט קשה, אבל הוא מבטא עד כמה חז״ל הבינו שהבדידות פוגעת בנפש.

לבד או בודד

יש הבדל בין להיות לבד לבין להרגיש בודד. יש אנשים שגרים לבד ומרגישים מחוברים, ויש מי שמוקפים באנשים ומרגישים שאיש לא באמת רואה אותם. בדידות יכולה להגיע אחרי מעבר דירה, גירושין, פרישה, אובדן בן זוג, הורות לתינוק, עלייה לארץ – או בלי סיבה ברורה.

התבודדות מרצון, לזמן קצוב, היא דבר אחר – יש לה מקום במסורת, כזמן לתפילה ולמחשבה. אבל כשהלבד איננו בחירה ומכאיב, הוא ראוי לטיפול כמו כל כאב אחר. ההלל אומר ״אל תפרוש מן הצבור״ – וזו לא רק הוראה; זו הזמנה.

צעדים קטנים אל אנשים

״טובים השנים מן האחד… ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו״. הקשרים לא נבנים ביום אחד, אלא בחזרה: אותו שיעור כל שבוע, אותה תפילה, אותה קבוצת הליכה. במשנה נאמר ״עשה לך רב וקנה לך חבר״ – ״קנה״, כלומר להשקיע ולפעול, לא לחכות שהקשר יגיע מעצמו.

כמה רעיונות: להצטרף לשיעור קבוע בבית הכנסת או במתנ״ס. להתנדב – חסד עם אחרים יוצר קשר טבעי ומחזיר תחושת ערך. להתקשר פעם בשבוע לאדם אחד שנעלם מהחיים. לקבל הזמנה לשבת, גם כשקשה. ואם קשה לפתוח בשיחה – לשאול שאלה פשוטה ולהקשיב. רוב האנשים שמחים כשמישהו מתעניין בהם.

ולמי שאינו בודד: מסביבנו יש אנשים לבד – קשישים, אלמנים, עולים, סטודנטים רחוקים מהבית. הזמנה לארוחה, טלפון ביום שישי או ביקור קצר הם גמילות חסדים במובן העמוק ביותר.

כשהבדידות כבדה

בדידות ממושכת יכולה להשפיע על מצב הרוח, על השינה ועל הבריאות. אם היא מלווה בעצב שלא עובר, בחוסר כוח ובתחושה שאין טעם – פנו לרופא המשפחה או לאיש מקצוע. ואם קשה מאוד עכשיו – ער״ן 1201 פתוח בכל שעה, וסה״ר זמין ברשת לשיחה בכתב.

״קרוב ה׳ לכל קראיו״ – גם ברגעים שבהם אין אדם לידנו, התפילה היא קשר. היא לא מחליפה אנשים, אבל היא מזכירה שאיננו שקופים.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. בחרו פעילות קבועה אחת השבוע – שיעור, תפילה, קבוצת הליכה.
2. התקשרו לאדם אחד שלא דיברתם איתו מזמן.
3. חפשו מקום להתנדב בו שעה בשבוע.
4. קבלו את ההזמנה הבאה, גם אם אין חשק.
5. הזמינו לשבת מישהו שגר לבד.

המקורות

• בראשית ב, יח – ״לא טוב היות האדם לבדו״
• בבלי תענית כג ע״א – ״או חברותא או מיתותא״
• משנה אבות ב, ד – ״אל תפרוש מן הצבור״
• קהלת ד, ט–י – ״ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו״
• משנה אבות א, ו – ״עשה לך רב וקנה לך חבר״
• תהלים קמה, יח – ״קרוב ה׳ לכל קראיו״