כיבוד הורים אחרי פטירה – איך ממשיכים לכבד?

המקור

בגמרא (קידושין לא ע״ב) נאמר: ״מכבדו בחייו ומכבדו במותו״. כיצד מכבדו במותו? היה אומר דבר שמועה מפיו – לא יאמר ״כך אמר אבא״, אלא ״כך אמר אבא מרי, הריני כפרת משכבו״. והני מילי – תוך שנים עשר חודש; מכאן ואילך אומר ״זכרונו לברכה לחיי העולם הבא״. כך פוסקים הרמב״ם (ממרים ו, ה) והשולחן ערוך (יו״ד רמ, ט).

״הריני כפרת משכבו״ – מה פירושו

קיצור שולחן ערוך (קמג, ח) מפרש: ״עלי יהא כל רע הראוי לבוא על נפשו״ – הבן מבקש לקבל על עצמו כביכול את מה שעלול לבוא על ההורה. אחרי שנים עשר חודש כבר אין אומרים כך, ואומרים ״זכרונו לברכה לחיי העולם הבא״, או בלשון נקבה ״זכרונה לברכה״.

הרמ״א מוסיף שאין הבדל בזה בין אב לאם. לגבי כתיבה בתוך השנה – יש אומרים שכותבים ״זכרונו לברכה״, כי הכתב מתקיים גם אחרי השנה, ויש מחמירים לכתוב ״הריני כפרת משכבו״ גם בכתב.

השם וההזכרה

האיסור לקרוא להורה בשמו נאמר ״לא בחייו ולא במותו״ (שו״ע יו״ד רמ, ב). לכן, כשמזכירים את ההורה בשיחה, נוהגים לומר ״אבי מורי ז״ל״ או ״אמי מורתי ע״ה״, ולא את השם לבדו. כשצריך את השם – לרישום, להזכרה בתפילה או להקדשה – מציינים אותו, כמובן.

קדיש, אזכרה ויארצייט

מנהגי הזיכרון הם חלק מרכזי מכבוד ההורים אחרי פטירתם, ויש להם מדריך משלהם: קדיש – מי אומר ועד מתי, שנת האבל על אב ואם, סדר אזכרה ויארצייט – איך מחשבים ומה נוהגים. את תאריך היארצייט אפשר לחשב במחשבון היארצייט.

הכבוד הגדול ביותר – המשך הדרך

קיצור שולחן ערוך (קמג, כא) כותב שהכבוד הגדול להורים הוא שהבן ילך בדרך הישרה ויעסוק בתורה ובמעשים טובים. הדברים נכונים בחייהם, ונהגו ללמוד מהם גם אחרי פטירתם: לימוד משניות, נתינת צדקה או עשיית חסד לעילוי נשמת ההורה. לבחירת פרקי משניות לפי אותיות השם אפשר להיעזר בכלי לעילוי נשמת.

גם כבוד בני המשפחה שההורה אהב – אשתו או בעלה, האחים – הוא המשך של כבודו.

כבוד יום־יומי להורה שנפטר

1. בשנה הראשונה – להוסיף ״הריני כפרת משכבו״ כשמביאים דבר בשמו.
2. אחרי השנה – ״זכרונו לברכה״ או ״זכרונה לברכה״.
3. לציין את היארצייט בכל שנה – קדיש, לימוד או צדקה.
4. להמשיך מנהג טוב או דרך חסד שההורה נהג בה.

טעויות נפוצות

• להזכיר את ההורה בשמו הפרטי בלבד, בלי תואר של כבוד.
• לחשוב שהמצווה מסתיימת אחרי השבעה או אחרי השנה.
• לחשוב שרק הקדיש מכבד את ההורה. גם לימוד, צדקה ומעשים טובים הם כבוד.
• לומר ״הריני כפרת משכבו״ גם אחרי שעברו שנים עשר חודש.