יארצייט – איך מחשבים ומה נוהגים

כללי החישוב

• התאריך העברי: היארצייט נקבע לפי התאריך העברי, ולכן הוא חל בכל שנה בתאריך לועזי אחר.
• שקיעה: היום העברי מתחיל בערב. מי שנפטר אחרי השקיעה – תאריך הפטירה הוא של היום הבא.
• אדר בשנה מעוברת: מי שנפטר באדר של שנה רגילה – בשנה מעוברת מנהג אשכנז לציין באדר הראשון (ויש המציינים בשני האדרים), ומנהג הספרדים באדר השני. מי שנפטר באדר א׳ או באדר ב׳ של שנה מעוברת – בשנה מעוברת מציינים באותו אדר, ובשנה רגילה באדר.
• חשוון וכסלו: חודשים אלה הם לפעמים בני 29 יום ולפעמים בני 30. מי שנפטר בל׳ בחודש – יש כללים מיוחדים לשנים שבהן אין בחודש יום ל׳, והמחשבון מחשב אותם.
• השנה הראשונה: כשהקבורה הייתה שלושה ימים או יותר אחרי הפטירה, יש נוהגים שבשנה הראשונה מציינים ביום הקבורה, ומהשנה השנייה ביום הפטירה.

מה נוהגים ביום השנה

• נר נשמה: מדליקים נר שדולק עשרים וארבע שעות, מהערב. כשהיארצייט חל בשבת – מדליקים לפני כניסת השבת.
• קדיש: אומרים קדיש בתפילות היום, וגם בערבית שבערבו.
• עלייה לתורה: נוהגים לעלות לתורה, יש בשבת שלפני היארצייט ויש ביום עצמו כשיש קריאה בתורה.
• הובלת התפילה: בקהילות רבות נותנים לבעל היארצייט לעבור לפני התיבה.
• לימוד: משניות לפי אותיות השם ו"נשמה", ופרק קי״ט לפי אותיות השם – ראו סדר אזכרה.
• עלייה לקבר ואזכרה – ראו עלייה לקבר.
• יש נוהגים להתענות ביום היארצייט של הורים, ויש נוהגים לתת צדקה או להגיש כיבוד בבית הכנסת ("תיקון").

המשמעות

המילה "יארצייט" ביידיש פירושה "זמן השנה". הספרדים קוראים לו לרוב "נחלה" או "אזכרה". מעבר למנהגים, זה יום שבו המשפחה מתכנסת, מספרת על מי שהלך, ועושה מעשים טובים לזכרו. אין צורך לעשות הכול; כל דבר תורה, כל צדקה וכל "אמן" הם זכות.

טעויות נפוצות

• לציין את יום השנה לפי התאריך הלועזי.
• להתעלם מכך שהפטירה הייתה אחרי השקיעה.
• לציין שנים קבועות ביום הקבורה במקום ביום הפטירה.
• להדליק נר נשמה בשבת עצמה, במקום לפני כניסתה.