סדר אזכרה – מה אומרים ומה לומדים
אזכרה נערכת בדרך כלל ביום השלושים וביום השנה, ליד הקבר או בבית. הסדר המקובל: פרקי תהילים, הפסוקים מפרק קי״ט לפי אותיות שם הנפטר ואותיות המילה "נשמה", תפילת "אל מלא רחמים" (במנהג אשכנז) או "השכבה" (במנהג הספרדים), וקדיש כשיש מניין. רבים נוהגים גם ללמוד משניות שתחילתן באותיות השם, לומר דברי תורה ולערוך כיבוד קטן שמברכים עליו לעילוי הנשמה.
מתי עורכים אזכרה
המועדים המקובלים הם סוף השלושים ויום השנה – היארצייט – בכל שנה. יש נוהגים לערוך אזכרה גם בסוף השבעה, ובסוף אחד עשר החודשים. כשהיום חל בשבת או בחג, נוהגים להקדים או לאחר את העלייה לקבר, ובפרט זה יש מנהגים שונים.
הסדר המקובל
- פרקי תהילים. בסידורים רבים מופיע סדר לבית העלמין, ובו למשל פרקים טז, יז, לג, עב, צא, קד וקל; הפרקים משתנים מנוסח לנוסח.
- פרק קי״ט לפי אותיות השם: בפרק זה כל שמונה פסוקים פותחים באות אחת של האלף־בית. אומרים את הפסוקים של כל אות משם הנפטר, ואחר כך של האותיות נ־ש־מ־ה. את הקטעים אפשר להכין בכלי לעילוי נשמת.
- לימוד משניות (ראו בהמשך) וקדיש דרבנן אחריו.
- "אל מלא רחמים" במנהג אשכנז, או "השכבה" במנהג הספרדים – יש נוסח לאיש ונוסח לאישה.
- קדיש יתום, כשיש מניין.
- מילים קצרות על הנפטר, ודבר תורה.
משניות לפי אותיות השם
מנהג נפוץ הוא ללמוד לעילוי הנשמה משניות שכל אחת מהן פותחת באות משם הנפטר, ואחר כך משניות שפותחות באותיות המילה "נשמה". הטעם הידוע: המילה "משנה" בנויה מאותן אותיות כמו "נשמה", והלימוד במשנה נחשב לזכות מיוחדת לנשמה. רבים נוהגים לסיים בפרק השביעי של מסכת מקוואות, שבו ראשי כמה משניות רצופות יוצרים את המילה "נשמה".
בסידורים ובספרי "מעבר יבק" ודומיהם יש לוחות מוכנים של משניות לפי אותיות. אפשר גם לחלק בין בני המשפחה את לימוד המשניות או את סדרי המשנה כולם, ולסיים יחד ביום האזכרה.
השכבה ואל מלא רחמים
"אל מלא רחמים" היא תפילה שבה מבקשים מנוחה נכונה לנשמת הנפטר, ומזכירים בה את שם הנפטר – במנהג אשכנז עם שם אביו, ובקהילות רבות של ספרדים עם שם אמו. ה"השכבה" של מנהג הספרדים פותחת במילים "מנוחה נכונה" ויש בה נוסח שונה לגבר ולאישה. שתיהן נאמרות על ידי החזן או אחד מן המשתתפים, והן אינן מחייבות מניין, אף שנהוג לאומרן בציבור.
כיבוד וברכות
נוהגים להגיש בסוף האזכרה כיבוד קטן – פירות, מאפה, משקה – ולבקש מן הנוכחים לברך עליו ברכות שונות לעילוי הנשמה. כל ברכה ו"אמן" שנאמרים הם זכות. גם צדקה לזכר הנפטר היא מנהג מקובל.
לארגן אזכרה
- לקבוע תאריך לפי הלוח העברי, ולבדוק שאינו חל בשבת או בחג.
- לוודא מניין של עשרה גברים, כדי שאפשר יהיה לומר קדיש.
- להכין דפים עם פרקי התהילים ועם פסוקי פרק קי״ט לפי אותיות השם.
- לחלק מראש את לימוד המשניות בין בני המשפחה.
- להכין כיבוד פשוט לברכות.
טעויות נפוצות
- לצפות שיאמרו קדיש בלי מניין.
- להאריך בהספדים ובשבחים מופלגים במקום בתפילה ובלימוד.
- לשכוח את אותיות "נשמה" אחרי אותיות השם.
- לקבוע אזכרה בבית העלמין בשבת או בחג.
שאלות נפוצות
אפשר לערוך אזכרה בלי מניין?
כן. אפשר לומר תהילים, ללמוד משניות ולומר "אל מלא רחמים" או השכבה. רק קדיש ודברים שבקדושה דורשים מניין.
למה לומדים משניות לפי אותיות השם?
כי "משנה" ו"נשמה" בנויות מאותן אותיות. הלימוד לפי אותיות השם ו"נשמה" הוא מנהג נפוץ לעילוי הנשמה.
מה ההבדל בין השכבה ל"אל מלא רחמים"?
שתיהן תפילות על מנוחת הנשמה. "אל מלא רחמים" נהוגה במנהג אשכנז, והשכבה – במנהג הספרדים.
מה עושים כשיום האזכרה חל בשבת?
בשבת אין עולים לבית העלמין. נוהגים להקדים או לאחר את העלייה לקבר, ובבית הכנסת אומרים קדיש ביום עצמו.
עוד במדריך האבלות
מאמרים מהעלונים בנושא
- ערב ראש חודש וט"ו בחודש – הדלקת נר לעילוי נשמת הנפטרתורה וחסד – בית זכריה
- הנפטר שבא בחלום למהרש"ם – כוחם של נרות, משניות וצדקה לעילוי נשמהתורה וחסד – בית זכריה
- סיפור: "איש תם יושב אהלים" – הנדר שהציל את רבי אברהם פאטלתורה וחסד – בית זכריה
- "אתן לך ללמוד תורה כאות נפשך" – ילדותו של רבי אברהם פאטל זצוק"לתורה וחסד – בית זכריה
- ליום ההילולא של רבי יצחק גברא זצוק"ל, "הפועל ישועות מעגור" – סיפורי ישועותתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.