כבוד סבא וסבתא, אב חורג ואם חורגת – מה ההלכה?

סבא וסבתא

השולחן ערוך עצמו אינו מזכיר את הסבים בפירוש. הרמ״א (יו״ד רמ, כד) מביא שיש אומרים שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, ומוסיף ״ואינו נראה לי״: לדעתו חייב, אלא שכבוד אביו גדול מכבוד אבי אביו. הראיה שהוא מביא היא מהמדרש על הפסוק ״ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק״ (בראשית מו, א) – יעקב הזכיר את יצחק אביו, ולא את אברהם סבו, בגלל קדימות כבוד האב.

קיצור שולחן ערוך (קמג, כ) פוסק כרמ״א: ״וחייב בכבוד אבי אביו, אלא שכבוד אביו גדול מכבוד אבי אביו״. בפוסקים נדון גם אם הדין שווה לאבי האם, והמקובל הוא לכבד את כל הסבים והסבתות.

קשר בין הדורות

הקשר עם הסבים הוא גם חלק מהשרשרת שהתורה מתארת: ״והודעתם לבניך ולבני בניך״ (דברים ד, ט). הגמרא (קידושין ל ע״א) אומרת שהמלמד את בן בנו תורה – מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני. סבים שלומדים עם נכדיהם מקיימים מצווה, ונכדים שמכבדים אותם ממשיכים אותה. ראו לימוד תורה עם הילדים.

אב חורג ואם חורגת

הגמרא (כתובות קג ע״א) דורשת: ״את אביך – זו אשת אביך, ואת אמך – זה בעל אמך״. הרמב״ם (ממרים ו, טו) מסביר את הטעם: הכבוד לאשת האב ״בכלל כבוד אביו״. לכן השולחן ערוך (יו״ד רמ, כא) פוסק: חייב לכבד את אשת אביו כל זמן שאביו קיים, ואת בעל אמו כל זמן שאמו קיימת.

אחרי פטירת ההורה – אינו חייב מעיקר הדין, אבל השולחן ערוך וקיצור שולחן ערוך (קמג, יט) כותבים ש״דבר הגון לכבדם״ גם אחר כך. מי שגדל אצל אב חורג או אם חורגת וקיבל מהם חום והשקעה – ההכרת הטובה מחייבת יותר מהשורה היבשה של הדין.

משפחות מורכבות

במשפחות רבות יש היום הורים גרושים, הורים חורגים ואחים מנישואים שונים. העיקרון ההלכתי מסייע: הכבוד לבן הזוג של ההורה הוא חלק מכבוד ההורה עצמו. מנגד, ההלכה אינה מחייבת להעמיד את ההורה החורג במקום ההורה הביולוגי. בשאלות רגישות – למשל מה עושים כשיש מתח בין ההורה הביולוגי לחורג – כדאי לשאול רב.

גם אדם שגידל יתום בביתו זוכה לשבח מיוחד: הגמרא (סנהדרין יט ע״ב) אומרת ״כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו״.

טעויות נפוצות

• לחשוב שאין שום חובה לכבד סבא וסבתא.
• להזניח את אשת האב או את בעל האם בחיי ההורה.
• לחשוב שאחרי פטירת ההורה מותר לנתק את הקשר עם ההורה החורג בלי התחשבות.
• להכריע לבד במתחים בין הורים גרושים ובני זוגם.